643 שילוב בוגרים עם מוגבלות שכלית התפתחותית במערכת החינוך ובמקומות התעסוקה. לצד עדכוני החקיקה, חלו שינויים בתפיסה, בנוגע למהות תהליכי השילוב ולמשמעותן של לקויות אלו. בין השאר התבטא השינוי בשפה המשמשת את אנשי החינוך המובילים את תהליכי השילוב בישראל. המונח "שילוב" הורחב, והיום נהוג לשאוף להדדיות בין המשתלבים למשלבים. כמו כן, הוחלף המונח "פיגור" ב"מוגבלות שכלית התפתחותית". שינויים אלו מבטאים את נכונות החברה להשתנות ולהתפתח בהתאם לחזון השילוב. יש לצפות שגם בהמשך יעוררו שינויים בחברה צורך לעדכן תהליך זה. כאמור, תהליך השילוב, המתחיל במערכת החינוך, נועד בעיקר לקדם שילוב עצמאי של בוגרים עם צרכים מיוחדים בחברה. אף על פי כן, בוגרים עם מש"ה אינם משולבים בכל תחומי התעסוקה ואינם משולבים כלל בתחום החינוך. במחקר זה נבחנו לראשונה הסיבה לכך והשינויים הדרושים כדי לשנות זאת. מתשובות המרואיינים עולות שש מסקנות עיקריות שיש לשקול, בשעה שמתכננים את המשך תהליכי ההשתלבות של בוגרים עם מש"ה בחברה בכלל ובמערכת החינוך בפרט: . אף שהמשתתפים ביטאו תמיכה בשילוב בוגרים עם מש"ה במערכת 1 מהם לא העלו בדעתם כי אפשר לשלב בוגרים 82% החינוך, העובדה, כי עם מש"ה במערכת החינוך עד לרגע שנשאלו זאת במהלך הראיון, היא תעודת עניות למערכת החינוך. ממצא זה מלמד, שיש לדון בסוגיות מסוג זה באופן מעמיק ומקיף, עוד בתהליכי הכשרתם להוראה וניהול במערכת החינוך, וזאת כדי שכמי שאחראים לשלב תלמידים עם צרכים מיוחדים בכלל ותלמידים עם מש"ה בפרט בבתי הספר, הם יפעלו גם לשלבם כבוגרים במערכת שהם למדו בה. נוסף על כך, כדי לקדם תהליכים לשילוב תעסוקתי, יש להעמיק תחילה את הבנת משמעות חוק החינוך המיוחד וחוק שוויון ההזדמנויות לאנשים עם מוגבלות בקרב כל צוותי החינוך ולהגביר את מידת ההיכרות שלהם עם אוכלוסיות של בוגרים עם צרכים מיוחדים בכלל ועם מש"ה בפרט. בלא היכרות מעמיקה עם בוגרים אלו, הם לא יוכלו לתכנן את תהליכי ההשתלבות שלהם; . הכרת הלקות לעומקה תתרום להתמודדות עם הפער שנוצר בין 2 ההכרה כי לשילוב מיטבי משמעות חברתית ותפקיד ביצירת חברה ערכית ובין הממצא, שלפיו, אנשי חינוך רבים לא העלו בדעתם כלל את האפשרות שבית הספר יהיה אפיק לשילוב בוגרים עם מש"ה. שיח
RkJQdWJsaXNoZXIy NTQ4MDQ5