shalem

636 היידי פלביאן ועדי בן-חמו משמעותה לא רק למידה תאורטית על הלקות, אלא גם מפגשים עם אוכלוסייה זו בהקשרים מקצועיים או אישיים. מידע זה חשוב, מפני שככל שההיכרות עמוקה יותר, עמדותיהם של המרואיינים והמלצותיהם להליך השתלבותם של הבוגרים עם מש"ה רלוונטיות יותר. מהמשתתפים היכרות טובה עד טובה מאוד 70% מהנתונים עולה, כי לעם ילדים ובוגרים עם מש"ה –היכרות אישית במסגרת העבודה, המשפחה או סביבת המגורים, וכן בהיכרות עם המסגרות המשלבות בוגרים עם מש"ה. ציטוט מאפיין להיכרות כזאת מריאיון עם מנהלת של בית ספר תיכון במרכז הארץ: "כן, אני מכירה באופן אישי, כי אני הייתי בעברי יועצת בבית ספר לחינוך מיוחד, שעיקר האוכלוסייה הייתה תלמידים עם דרגות פיגור שונות ועם בעיות נפשיות. אז קראו לזה פיגור ולא מש"ה. אני מכירה אותם מקרוב מאוד [...] אני גם יודעת שיש מסגרות שהן משלבות בוגרים עם מש"ה. סוג של שילוב עם תעסוקה מוגנת". מנהלי בתי ספר, מתכשרים 82% מהמשתתפים (מהם 30% אף על פי כן, לניהול בתי ספר ומנהלי אגפי חינוך) הציגו חוסר היכרות, או היכרות שטחית בלבד, עם אוכלוסיית הבוגרים עם מש"ה, והדבר צפוי להיות להם לאתגר בתהליך השילוב. ציטוט מאפיין להיכרות זו מדבריה של מתכשרת לניהול: "זה תחום שלא עסקתי בו מעולם, וגם לא נחשפתי אליו ברמה האישית. קראתי על זה פעם בלימודים. לא יותר [...] באמת לא יודעת הרבה". תפיסת מטרות השילוב של תלמידים עם מש"ה במערך החינוך בישראל חוק החינוך המיוחד והנחיות משרד החינוך מגדירים את מטרות השילוב של תלמידים עם צרכים מיוחדים בתוך התייחסות לתוכניות לימוד ייחודיות ולתוכניות חברתיות. אף על פי כן, מתשובות משתתפי מחקר זה עולות ארבע נקודות מבט חשובות שאינן קשורות כלל להיבט הלימודי בבית מהמשתתפים תופסים את השילוב של תלמידים עם מש"ה 61% הספר. במערכת החינוך כאמירה חברתית וחינוכית וכתרומה לחברה כולה. מנקודת מבטם, שילוב בוגרים עם מש"ה במערכת החינוך מהווה מנוף לצמיחה ולהתפתחות חברתית, כפי שאמרה אחת העובדות הסוציאליות: "חברה היא לא שלמה ולא תקינה אם לא כולם שותפים למאמץ להפוך אותה לחברה שכזו. לכל אחד יש מה לתרום, ורק אם נאפשר לכולם לתרום נוכל להתפתח כחברה". משתתפת נוספת אמרה: "אם אנחנו רוצים דור

RkJQdWJsaXNoZXIy NTQ4MDQ5