shalem

632 היידי פלביאן ועדי בן-חמו מקדמים השתלבות חברתית בבית הספר, והדבר נכון עוד יותר לפעילויות חוץ-בית ספריות. יתרה מכך, שילוב אקדמי אינו בהכרח מאפשר הכלה חברתית ואינו בהכרח מאפשר לפתח את כישוריו המיוחדים של הפרט ). כדי Reiter, 2016( עם הצרכים המיוחדים בכלל ואלה עם מש"ה בפרט להצליח בכך, יש להתאים תהליכי הוראה שונים ללומדים שונים ולהתמקד בפיתוח מיומנויות חשיבה ולמידה, כדי לקדם את שילובם של ילדים עם Lifshitz &( מוגבלויות בכלל, ועם מש"ה בפרט, בבית הספר ובחברה ) ולהעניק להם בסיס כדי ללמוד בעתיד תחומי ידע שונים Rand, 1999 ), בהתאם לתחומי העניין האישיים שלהם Flavian, 2019( באופן עצמאי .)Haywood, 2006, 2013 ;2016 (שלום ואחרים, ההבנה, כי מטרת תהליכי השילוב וההכלה של תלמידים עם צרכים מיוחדים בבתי הספר היא לשלבם בעתיד בחברה, מחזקת את חשיבות הכלתם ושילובם של בוגרים עם מש"ה במערכת החינוך. יצירת הזדמנויות לשנות את תפיסת החברה בנוגע ליכולתם לתרום גם למערכת החינוך, מחזקת את המטרות המוסריות, בנוסף למכלול המטרות החינוכיות, של מערכת החינוך. מקורה של התפיסה השגויה, שלפיה בוגרים עם מש"ה אינם יכולים להשתלב כעובדים מן המניין בתחומים שונים, ובמיוחד במערכת החינוך, הינה בחוסר ידע עדכני על מגוון היכולות של בוגרים עם מש"ה, טווח הלקויות של בוגרים עם מש"ה ויכולתם להמשיך ללמוד, והיעדר מחקרים בנוגע להכנה הנדרשת עבורם ועבור המעסיקים ). בשל כל אלו התפתחו דעות קדומות כלפי Siperstein et al., 2013( אוכלוסיית הבוגרים עם מש"ה, והפרטים המשתייכים אליה הושמו במקומות עבודה שאינם דורשים בהכרח פיתוח של מיומנויות חשיבה והתמודדות עם אתגרים יומיומיים. למידה של מקור הסטיגמות, הבנת צורכי החברה ופיתוח הזדמנויות להתנסויות עבודה חיוביות של בוגרים עם מש"ה, כל אלו תורמים לשילוב יעיל של בוגרים עם מש"ה בחברה .)National Academies of Sciences, Engineering, and Medicine, 2016( ברור, כי אין זה פשוט לשלב בוגרים עם צרכים מיוחדים במערכת החינוך. עד לפני כמה שנים היו אף שטענו, כי בוגרים עם לקויות למידה אינם ראויים להיות מורים וביטאו חשש שלקותם תמנע מהם ללמד ולשמש ). עם השנים Flavian, 2011 ;2015 לתלמידיהם מודל לחיקוי (פלביאן, השתנתה התפיסה, והיום כמעט שאין מערערים על האפשרות לשלבם .)Neca et al., 2020( כמורים

RkJQdWJsaXNoZXIy NTQ4MDQ5