612 שונית רייטר מצאו את עצמם מוכנים מבחינה תפקודית להשתלבות בקהילה ועם זאת ועל אף זאת, הם נידחים מבחינה חברתית, מבודדים, ולא מקובלים ככל בני האדם. המחאה שלהם קבלה ביטוי באידיאולוגיה חברתית, שלפיה הסטיגמה של מוגבלות אינה נעוצה בלקות אלא בעמדות חברתיות ). ההנחה היא, כי האפליה וההדרה של ילדים Greenstein, 2015( ובוגרים עם מוגבלות היא תלוית תרבות. זו תרבות, שאומנם מתנוססות בה סיסמאות של שוויון, לכאורה, ואפילו חוקים ברוח זאת, אך אלה אינם מתורגמים להנגשה – טכנית, חברתית ובין-אישית. אנשים עם מוגבלות מצאו את עצמם חווים בדידות ובידוד, על אף ההצהרות של הכלה וקבלה .)2004 ; רייטר, 2021 של ה"שונה" (נוימן, ,)Greenstein, 2015( בד בבד עם עליית האידאולוגיה החברתית ), לפיה, 2005 התגבשה האוריינטציה ההומניסטית הקלאסית (אלוני, הבידוד הבין-אישי והחברתי של אנשים עם מוגבלות הוא תוצר מורכב שכולל לא רק השפעות סביבתיות הנעוצות באפליה, אלא מושפע גם מההתמודדות של הפרט עם הקשיים ה"אוביקטיביים" שמציבה ). התפיסה 2007 הלקות ומקשה על תפקודו של הפרט (גולדמן ורייטר, ההומניסטית, שלפיה יש לכבד כל אדם, מצביעה על העובדה, שמוגבלות גורמת לכך שבמקרים רבים הפרט יהיה נזקק ו/או תלוי בתמיכה כלשהי, תמיכה שבעקבותיה, גם לפי החוק, הוא/היא זכאים לאפליה מתקנת, להנגשה טכנולוגית וחברתית. יתר על כן, לפי התפיסה ההומניסטית, יש להכיר במאמצים שמשקיע הפרט בהתמודדות עם המוגבלות שיוצרת הלקות ולקבל כל אחד לפי אישיותו הייחודית. הפסיכולוגיה ההומניסטית, ), אפשרה מתווה של חינוך והוראה, Maslow, 1968( כפי שהציע מסלאו שחזונם הוא שהלומד יגיע למימוש עצמי מרבי לפי קריטריונים התואמים את זהותו העצמית, שאיפותיו, חלומותיו והתעניינויותיו. מושגים, כגון: איכות חיים וחיים עם משמעות, נמצאו כתואמים את מטרת החינוך המבוסס על .)Reiter, 2008( האוריינטציה ההומניסטית מודל מעגל ההפנמה כביטוי ליישום תפיסה הומניסטית וביטויה בהוראה קונסטרוקטיביסטית ), אדם עם נכות בעקבות מחלת Reiter & Goldman, 1999( טיבי גולדמן בחיפה, ביחד עם חברים 20 פוליו, הקים בשנות השבעים של המאה העם נכויות פיזיות שונות, ארגון לעזרה עצמית בשם אחוה – ארגון נכי חיפה והצפון. בעקבות פנייה של גולדמן אליי, הפעלתי מחקר מלווה לתוכנית
RkJQdWJsaXNoZXIy NTQ4MDQ5