608 שונית רייטר ), הדגיש את מרכזיותה Vygotsky, 1978( כפי שהציע לראשונה ויגוצקי של הסביבה התרבותית בתהליך החינוכי. ההנחה היא, כי המורה מזמן לתלמיד את יסודות התרבות של החברה שבה הוא חי ומאתגר אותו לפתור בעיות. התהליך של פתרון בעיות נחשב לדרך הלמידה המרכזית. מבחינה מתודולוגית, פתרון בעיות מבוסס על עידוד התלמיד להיעזר בידע הקיים שלו, בתובנותיו וביכולותיו בתהליך הלמידה, בעוד המורה מדריך, מכוון ומעניק ידע רלוונטי נוסף. במהלך הלמידה בונה התלמיד את עולם הידע שלו בליווי והדרכה מצד המלמד. ויגוצקי גם הדגיש את חשיבות הקבוצה והאינטראקציה שחלה בה לתהליך הלמידה. הוא טען, שכל אחד מחברי הקבוצה, ולא רק המלמד, הוא למעשה מומחה התורם מהבנתו, מידיעותיו ומיכולותיו לתהליך של פתרון הבעיה. הכיתה הופכת לקהילת לומדים, בעוד המורה הוא גורם המגשר בין התרבות והחברה לבין הלומדים. הוראה משמעותית היא, אם כן, המאמץ המשותף בין מלמד ולומדים לבניית ידע. ) הציע הרחבה של המודל של הוראה Mayer, 2002( ריכרד מאייר קונסטרוקטיביסטית, כמבוססת על מספר מרכיבים: . זיכרון – שמירה בזיכרון של ידע נרכש. הזיכרון איננו מטרת הלמידה 1 אלא אמצעי לפתרון בעיות. הזיכרון מתבסס על שתי פונקציות: זיהוי והיזכרות. בזיהוי הלומד מאותגר לאתר תכנים חדשים בסוגייה או בבעיה שעומדת לפניו. בהיזכרות, הוא "שולף" מזיכרונו ידע רלוונטי, לצורך ההתמודדות עם פתרון הסוגייה או הבעיה המוצבת לפניו. . הבנה – תהליך המבוסס על הגדרת מושגים, הבאת דוגמאות, שימוש 2 בהכללות, סיכומים ותובנות, יישומים, השוואות והסברים. . יישום הידע במציאות הקיימת ובפתרון בעיות ממשיות. 3 . הלומד נקרא לנתח את החומר הנלמד, על ידי הבחנה בין חלקים 4 רלוונטיים ללא רלוונטיים לסוגייה הנלמדת וארגון המידע למשמעות כוללת של הבעיה שהוא מתמודד איתה. . לבסוף – הלומד נקרא להעריך ולשפוט את מה שלמד לפי קני מידה 5 של איכות, יעילות ועקביות. מטרת הלמידה היא לעורר בלומד את היכולת להיות יצירתי בפתרון בעיות "חדשות" תוך שימוש בידע "ישן". באופן זה, באמצעות ההוראה בדרך
RkJQdWJsaXNoZXIy NTQ4MDQ5