603 למידה משמעותית ולומדים עם מוגבלות מבוא , כשהגעתי חזרה ארצה 1975 אפתח את הפרק בסיפור אישי – בשנת עם דוקטורט בייעוץ תעסוקתי לבוגרים צעירים עם מוגבלות שכלית התפתחותית (מש"ה), ערכתי סיורים בבתי ספר של החינוך המיוחד. בזיכרוני חרותות כמה חוויות, שכיום הן נשמעות הזויות. האחת, ביקור בכיתה לתלמידים על הרצף האוטיסטי. המראה: חדר שקירותיו לבנים, ללא קישוטים, ללא חלונות, קבוצת ילדים שמסתובבים באי סדר, ללא כיוון, הרבה גרייה עצמית, הצוות עומד מסביב – "שומר". הוסבר לי, שקירות החדר חשופים מכיוון שהילדים קורעים ושוברים כל דבר. בכיתה אחרת היו תלמידים עם מש"ה ברמת תפקוד מורכבת. ליד הדלת ישבה סייעת או מורה וחסמה את הדלת ברגלה. המנהלת שליוותה אותי נשאה צרור מפתחות, לכל כיתה המפתח שלה. נאמר לי, שנעילת הכיתות הכרחית כדי שהילדים לא "יברחו". עברו שנים, ושוב סיורים בבתי ספר של החינוך המיוחד. הפעם אני מרצה באוניברסיטה ואיתי קבוצת סטודנטים. הכיתות מקושטות, צבעוניות ויפות. בכיתות מספר קטן של תלמידים, פחות מעשרה בכל כיתה. התלמידים יושבים ליד שולחנות שמסודרים בשורות עם הפנים למורה וללוח. אין קשר פנים אל פנים בין הילדים, המבט הישיר הוא אל המורה. המורה מציגה לפני הסטודנטים את שיטת העבודה המבוססת על תוכניות חינוך יחידניות (תח"י). לכל אחד מהתלמידים קופסה משלו עם שמו ובה דפי העבודה לפי התוכנית האישית שלו, תוכנית מותאמת לפי ממצאי האבחון שנעשה לו. מודל העבודה החינוכית הוא רפואי – על סמך אבחונים, קובעים המורים מטרות התקדמות כלליות ולמידה לפי יעדים הנגזרים ממטרות העל. לכל תלמיד תוכנית שונה ומיוחדת רק לו או לה. התוכנית כוללת לוחות זמנים להשגת היעדים והמטרות, דרכי הערכת הלמידה, והמשך העבודה לתקופה הבאה. חיזוקים ניתנים לכל התלמידים באופן אחיד. כיום, מי שמבקר בכיתות של החינוך המיוחד ובכיתות שלומדים בהן תלמידים עם מוגבלות לצד תלמידים נורמטיביים נוכח באווירת למידה שונה, המבוססת על גיוון בין שיעורים פרונטליים לבין פעילות יצירתית בקבוצות. כמי שעוסקת שנים רבות בחינוכם, מילדות לבגרות ועד לזיקנה, של אנשים עם מוגבלויות, אוכל לומר שזכות גדולה נפלה בחלקי לפעול ועד 1975 בתקופה של שינויים מאוד משמעותיים בחינוך המיוחד. מאז היום חלו רפורמות בחינוך המיוחד, והעתיד מצביע על התפתחויות נוספות
RkJQdWJsaXNoZXIy NTQ4MDQ5