532 סיכום וכיווני עתיד הדיון המוצג בפרק זה מראה, כי הולכות ומתרבות עדויות מחקריות המציעות להבין את מאפייני הקהילה ולתת מענה של תוכניות התערבות לאוכלוסיות בקבוצות מיעוט, או בקבוצות עם מצב סוציו-אקונומי נמוך, אשר להם ילדים עם מש"ה, לנוכח ההקשרים התרבותיים, המחסומים והאתגרים שאיתם מתמודדות אוכלוסיות אלו ). מכאן, שמתן מענה טיפולי ותוכניות Slobodin & De Jong, 2015( התערבות עבור הורים לילדים עם מש"ה בכלל, ועבור אבות באוכלוסיות אלו, הוא מורכב. המחסומים שאיתם מתמודדים הורים אלו משקפים נורמות ותפיסות מבוססות תרבות (למשל, ידע מוגבל בנוגע למש"ה), כמו גם גורמים המתייחסים לשירותי תמיכה (למשל, מיעוט שירותי תמיכה). המלצות יישומיות בהתבסס על הסקירה המוצגת בפרק זה, חשוב להציג מספר המלצות יישומיות עבור מומחים העובדים עם הורים לילדים עם מש"ה בכלל, ועם אבות לילדים עם מש"ה בפרט. הסקירה מעלה, כי המש"ה אינה משפיעה אך ורק על המתבגר, אלא גם על האבות ובני המשפחה, וזאת לנוכח השפעת חוויית הסטיגמה והלחץ על תחושת המסוגלות האבהית. בשל הקשר החיובי בין חוויית הסטיגמה ורמת הלחץ, מומלץ לקדם תוכניות התערבות והתמודדות מותאמות, המבוססות על אלמנטים התנהגותייםקוגניטיביים. מטרתן של תוכניות אלה, היא להגביר את המודעות בקרב החברה הבדואית בנוגע למש"ה ולסייע לאבות ולהורים למתבגרים עם מש"ה בקהילה הבדואית להפחית את תחושת הסטיגמה והלחץ, ולהגביר את תחושת המסוגלות של ההורה, בנוסף לקידום איכות חייהם של בני המשפחה והמתבגרים עם המש"ה. תהליכי התערבות התנהגותייםקוגניטיביים, עשויים להיות משמעותיים בקהילה הבדואית. התערבות התנהגותית-קוגניטיבית עשויה לסייע לאנשי מקצוע לזהות את מוקד הקושי של ההורה, ולהציב מטרות רלוונטיות ומותאמות, לצורך התמודדות יעילה. על אותן תוכניות התערבות להתמקד בהדרכת הורים והכוונתם, וכן בהדרכת בני משפחה אחרים הבאים בקשר ישיר עם המתבגרים עם מש"ה. בד בבד, מומלץ לפתח מודלים טיפוליים הממוקדים במתבגר עם מש"ה. דהיינו, קידום מודלים מקצועיים ואיכותיים שעשוי לתרום בבניית תהליכי התמודדות והתערבות טיפולית המותאמת לתרבות הבדואית, שאנשיה באים במגע ישיר עם המש"ה של המתבגר. פארס כעביה ואיריס מנור-בנימיני
RkJQdWJsaXNoZXIy NTQ4MDQ5