531 בחברה הערבית בישראל בקרב אנשי מקצוע, כמו: עובדים סוציאליים .)Gur, Gnaeem-Badran & Stein, 2020( קשרים בין משתנים דמוגרפיים ותחושת מסוגלות, לחץ וסטיגמה אצל אבות בדואים הסתכלות הוליסטית על התמודדות אבות, מחייבת הסתכלות גם על משתנים דמוגרפיים. ממצאי הספרות מצביעים על קשר חיובי ומעניין בין חומרת המש"ה לתחושת המסוגלות של האבות. כלומר, ככל שחומרת המש"ה קשה יותר, כך תחושת המסוגלות של האבות גבוהה יותר. בספרות, על חומרת המוגבלות נודעת השפעה משמעותית על איכות חיי ההורים לילדים עם מש"ה, בעיקר ילדים מתבגרים. מתבגרים עם מש"ה חמורה מסוגלים פחות לבצע באופן עצמאי את פעילויות היום-יום. מציאות .)Pozo et al., 2014( זו דורשת מההורים טיפול יום יומי אינטנסיבי בילדים ייתכן, שככל שהמוגבלות של הילד חמורה או קשה יותר, כך האב נדרש להיות מעורב יותר בגידול הילד, במיוחד בגיל ההתבגרות, שבו ייתכן והאם מתקשה לקיים את הטיפול היום־יומי בילד, לדוגמה, לקלח אותו. סביר להניח, שככל שהאב מטפל יותר בילד שלו עם המוגבלות, כך תחושת המסוגלות שלו עולה. הסבר נוסף עשוי להיות קשור למיעוט שירותי התמיכה בקהילה הבדואית, ובמצב כזה, ככל שיש פחות שירותי תמיכה והילד עם מש"ה חמורה יותר, כך האב נדרש להיות מעורב יותר. מתאם נוסף, שכיח בספרות, נמצא בין מגדר הילד לבין לחץ הורי. אם הילד הוא בת עם מש"ה, הלחץ ההורי של האבות רב יותר. אפשר להסביר קשר זה בהקשר התרבותי. בקהילה הבדואית יש מקום חשוב במיוחד לנישואין. ייתכן שהאבות במחקר זה חוששים שלא יוכלו להשיא את בנותיהם בשל המוגבלות והסטיגמה הנלווית לבוגרים עם מש"ה בקהילה זו. מצב זה עלול להיות גורם לחץ על האבות. מחקרים עדכניים מצאו, כי גברים עם מש"ה הם בעלי סיכוי טוב יותר להינשא ולהקים משפחה מאשר נשים עם מש"ה ). נוסף לכך, מחקרים אחדים מתארים בהרחבה 2020 (גנאים-בדראן וגור, תופעה מוכרת בחברה הערבית והבדואית, שגברים עם מש"ה נישאים Gur, Gnaeem-Badran & Stein,( לנשים ללא מש"ה ומקימים משפחות ). לעומת זאת, נישואי נשים עם מש"ה 2020; Manor-Binyamini, 2018 .)Gur, Gnaeem-Badran & Stein, 2020( הם נדירים אבות בדואים - נקודת מבט תרבותית
RkJQdWJsaXNoZXIy NTQ4MDQ5