529 דיווחו על חוסר-רצון לחשוף בפני הסביבה את ילדם עם מש"ה, כדי שלא תדבק בהם ובבני משפחתם סטיגמה. עוד נמצא, כי ההורים נמנעים מלחפש מסגרות חיצוניות אשר יסייעו להם בטיפול ובהתמודדות, בגלל הסטיגמה שעלולה לדבוק בהם. ספרות המחקר העדכנית, אשר מזדהה עם ממצא זה, מצביעה אף היא על קשר חיובי בין סטיגמה ולחץ של הורים לילדים עם מש"ה. כך, לדוגמה, מחקרם של ורנר ושולמן ) מראה שהורים מושפעים באופן שלילי Werner& Shulman, 2015( מהתנהגות הילד, דבר שגורם ללחץ בתוך המשפחה וגם להפחתת קשרים חברתיים. כמו כן, בני משפחה של אנשים עם מש"ה מדווחים יותר על רגשות של בושה, מבוכה ומועקה, ואף מרגישים נדחקים לשוליים על ידי ). נמצא גם, כי תחושת סטיגמה משפחתית Ali et al., 2012( החברה גבוהה יותר בקרב משפחות שבהן הילד מאובחן בשתי מוגבלויות לעומת ). לכן, אבות מרגישים שהנטל נעשה Mak & Kwok, 2010( אחת בלבד כבד יותר עליהם, ותחושת הסטיגמה משפיעה על רמת הלחץ בתדירות גבוהה יותר. הסבר רווח נוסף בספרות המחקר הוא, שגידול ילד עם מש"ה משפיע באופן ניכר על האנשים שבאים במגע עימו, ובמיוחד על ). למוגבלות יש השפעה מתמדת על Samuel et al., 2012( ההורים התפתחות הילד, ובה בעת השפעה פסיכו-סוציאלית על בני משפחתו. המוגבלות של הילד מלווה לעיתים קרובות בלחץ, דיכאון ובתחושת חוסר אונים בקרב בני המשפחה. מכאן ניתן להבין, שגם לילדים עם מש"ה וגם .)Tomasello et al., 2010( לבני משפחתם ישנם צרכים מיוחדים וייחודיים זאת, כיוון שהילד המאובחן עם מש"ה גורם לבני משפחתו פחד, חששות, אשמה, כעס ודאגה מהעתיד. ולכן, הורות לילד עם מש"ה היא מקור לחץ משמעותי בעל עוצמה רבה יותר מאשר הורות לילדים טיפקלים ). בעצם, הלחצים המאפיינים Peer & Hillman, 2014; Trute et al., 2010( אבות לילדים עם מש"ה עלולים למנוע מהם השתלבות או הסתגלות במסגרות התעסוקתיות, או להקשות עליהם את אלה, ולכן ניכרת השפעה ישירה על יציבותם הכלכלית-חברתית. קשרים בין תחושת מסוגלות לסטיגמה של אבות בדואים קשר חשוב נוסף, המצוי בספרות המחקר, הוא קשר שלילי בין מסוגלות עצמית לבין סטיגמה, כלומר, ככל שתחושת המסוגלות העצמית גבוהה יותר, הסטיגמה נמוכה יותר. ממצא זה חובר לממצאים במחקרים קודמים, המעלים את האפשרות, כי תחושת סטיגמה חברתית עלולה לעורר רגשות אבות בדואים - נקודת מבט תרבותית
RkJQdWJsaXNoZXIy NTQ4MDQ5