527 אבות בדואים - נקודת מבט תרבותית המודל המוצג מעלה את חשיבות ההסתכלות ההוליסטית על מספר משתנים, ולא משתנה אחד, והקשר בין המשתנים, כאשר דנים בהתמודדות אבות לילדים עם מש"ה בקהילות שונות תרבותית. במיוחד חשובים הקשרים הבאים, עליהם נרחיב כאן: קשרים בין תחושת מסוגלות ולחץ של אבות בדואים מדוע נמצא קשר שלילי ומובהק בין לחץ (לחץ הורי ולחץ כלכלי) לתחושת מסוגלות של אבות? כלומר, ככל שהלחץ ההורי גבוה יותר, כך תחושת המסוגלות של האבות נמוכה יותר. תחושת מסוגלות היא התחושה של האב, שיש לו יכולת לתת מענה לילדו, ולהתמודד עם קשייו ועם צרכיו ). מתברר, שככל Hilton & Kopera-Frye, 2006( של ילדו עם המש"ה שהלחצים בחיי היום-יום גוברים (והם כוללים לחצים, כמו: חוויות של תסכול במתן מענים רבים לילד עם המש"ה, תשישות נפשית ודאגה תמידית), כך חלה ירידה בתחושת המסוגלות ההורית. ניכר, כי חוויות של מתח, טרדה ותשישות, עשויות להצביע על רמה נמוכה יחסית של משאבי התמודדות של האבות עם המוגבלות של ילדם, ואלו, בתורם, משפיעים על תחושת המסוגלות שלהם. עוד חשוב לציין, שאבות בקהילה הבדואית חיים במציאות הכוללת התמודדות עם משאבי תמיכה מועטים והיעדר תשתיות מבניות זמינות לשירותי החינוך המיוחד. מציאות חיים זו מקשה עליהם והופכת את חיי האבות והילדים עם מש"ה למורכבת במיוחד ). זאת Israeli Knesset Center for Research and Study, 2006, p.11( ועוד, משפחות בדואיות, שלהן ילד עם מש"ה, מתקשות להיעזר בשירותים הקיימים וליהנות מהם בשל שיקולים כלכליים וריחוק פיזי (רובין ואחרים, .)2011 בנוסף, תחושת הלחץ, הכרוכה בטיפול בילד עם מש"ה, מצריכה משאבים רבים לצורך התמודדות ושימור תחושת מסוגלות. התמודדות בלתי יעילה, כמו גם העדר משאבים אישיותיים ומשאבי תמיכה חברתית, עלולים להביא למצב של לחץ מתמשך, להגברת הקשיים בהסתגלות, .)Cox, 2005( ולפגיעה בבריאותם הנפשית והפיזית של האבות ) מראה, כי Hatton & Emerson; 2009( מחקרם של האטון ואמרסון לאבות עם רמת השכלה גבוהה יש גישה קלה יותר, באופן יחסי, לשירותי תמיכה מקצועיים וחברתיים, והם מצליחים לסגל כישורי התמודדות טובים יותר, בהשוואה לאבות ממעמד כלכלי נמוך. אבות בעלי רמת השכלה נמוכה ומשאבים מוגבלים פגיעים יותר להשפעה השלילית של תפקידם
RkJQdWJsaXNoZXIy NTQ4MDQ5