525 אבות בדואים - נקודת מבט תרבותית המופנמת של בני משפחה המטפלים בילדים עם מש"ה בישראל, ובקשר בין סטיגמה משפחתית מופנמת לבין מאפיינים דמוגרפיים של ההורה והילד, וזאת, בייחוד בהשוואה בין סוגי לקויות התפתחותיות שונות. הם מצאו קשר בין סטיגמה משפחתית מופנמת לבין מדדים דמוגרפיים של המשפחות, וגם רמות נמוכות של סטיגמה משפחתית מופנמת. אל- ) מדגישים את חשיבות התרבות ומציינים, כי 2009 קרינאוי וסלונים ( האוכלוסייה הבדואית בישראל רואה באנשים עם מש"ה חריגים, ומתייגת אותם בסטיגמות שליליות הנדבקות גם בהוריהם, שילדו ילד עם לקות. הדבר, בעצם, מקשה עוד יותר על התמודדות האב. בדומה לאל-קרינאוי ) מדגישה, שהעמדות כלפי אנשים עם Nagata ,2014( וסלונים, גם נאגטה מש"ה הן תוצאה של ערכים תרבותיים, של הסביבה המשפחתית ומידת החשיפה לאנשים עם מש"ה. כך, גם היחס של החברה לאדם עם מש"ה מושפע במידה רבה מעמדות שליליות, אמונות תרבותיות וסטריאוטיפים .)Karni et al., 2011( בחברה הערבית בישראל העמדה הרווחת כלפי אנשים עם מש"ה וכלפי משפחותיהם עדיין שלילית, למרות שהחברה הערבית מוגדרת כ"חברה במעבר", והיא מתייחסת למש"ה דרך ההשקפה המסורתית והדתית. זאת מכיוון שביטויים כגון חקוק אל-מועָוָוקין (זכויות בעלי המוגבלויות) הם מרכזיים באיסלאם. זכויות אנשים מוגבלים מוזכרות בקוראן מספר ). על 2020 פעמים, ולפיכן יש לדאוג לצורכיהם ולהגן עליהם (בדראן וגור, פי האיסלאם, מוגבלות קדר היא מעשה האל – חלק מהגורל האישי (בדראן ). הבושה (עיב) גם היא תפיסה רווחת כלפי אנשים עם מש"ה. 2020 וגור, מחקר ראשוני שנרחיב עליו בפרק זה הוא מחקרם של ) מחקר זה בחן לראשונה מודל Kabiyea & Manor-Binyamini, 2019( להסבר סטיגמה, תחושת מסוגלות, לחץ ומשתני רקע, בקרב אבות בדואים למתבגרים עם מוגבלות שכלית מנקודת מבט תרבותית. מחקרם נערך על אבות למתבגרים עם מש"ה מהקהילה הבדואית בצפון הארץ. במחקר 90 .)SEM( הם בחנו את מערכת הקשרים באמצעות ניתוח משוואות מבניות הבחירה בניתוח משוואה מבנית מאפשרת הצגה של המורכבות, והצגה של תמונה שלמה ומקיפה של הקשרים בין כל משתני המחקר. בחינה כזו מאפשרת הסתכלות הוליסטית על המשתנים, כמו גם בחינתם בהקשר מציג את ממצאי המחקר. 1 התרבותי המיוחד לקהילה הבדואית. איור
RkJQdWJsaXNoZXIy NTQ4MDQ5