shalem

524 פארס כעביה ואיריס מנור-בנימיני לחץ ) סבורים, כי לחץ הוא מושג רחב ורב- Mak et al., 2007( מק ואחרים ממדי, הכולל היבטים גופניים, פסיכולוגיים, חברתיים וכלכליים. ) טוענים, כי לחץ הורי – 2009 ) ואביקסיס ( 2002 נוסף לכך, טורקל ( – הוא מצב המשתקף בתחושה של ההורה במילוי parental stress תפקידו עקב מטלות יום-יומיות של טיפול בילד, נטל רגשי, שחיקה ומעמסות בחיי יום-יום. האופי המתמשך של הלחץ ההורי מראה, שישנם סיכונים משמעותיים לטווח קצר וארוך, המשפיעים על בריאותם הנפשית והגופנית של האבות שמטפלים בילדים עם מש"ה. ממצאים אלה חוזרים במגוון מחקרים, כך, למשל, במחקרם של דרדס ואחמד ). מחקרים שנערכו לאחרונה, כמו Dardas & Ahmad, 2014( ), מראים, כי Manor-Binyamini, 2011( זה של מנור-בנימיני הורים לילדים עם לקות אינטלקטואלית חווים רמות גבוהות יותר של לחץ בהשוואה להורים לילדים טיפקליים. כך גם בקרב והורים לילדים עם לקויות התפתחותיות ASD הורים לילדים עם ). הלחצים שחווים האבות לילדים עם מש"ה הם Schieve et al., 2008( לחצים כלכליים, רגשיים ופיזיים מתמשכים, העלולים לפגוע ביכולתם של האבות לנהל את חייהם ולהתמודד עם האתגרים הרבים שאיתם ). אחת Oelofsen & Richardson, 2006( הם מתמודדים בחיי היום-יום הטענות השכיחות ביותר בספרות היא, כי אבות לילדים עם מש"ה מתקדמים פחות בעבודתם, ויש להם פחות ניעות תעסוקתית בהשוואה לאבות לילד ללא מש"ה. אבות כאלה משקיעים יותר כספים בגידול ילד עם ) והם גם מתמודדים עם סטיגמה. Parish et al., 2004( מש"ה סטיגמה מקור המילה "סטיגמה" הוא יווני ופירושה – סימני היכר גופניים, שמטרתם להבליט דבר שלילי ויוצא דופן, המעיד על מעמדו הנחות של )Werner & Shulman, 2015( ). ורנר ושולמן Hinshaw, 2005( הפרט מתייחסים למושג סטיגמה כאל דחייה חברתית ואישית, הנובעת מהיות האדם מתוייג, או בעל תכונה מביישת ביותר, אשר הפכה לסימן לחוויות שליליות, כמו: בושה, אפליה וסטריאוטיפיות, בדידות, וכן מערך של דעות קדומות, הניכר באופן נרחב כלפי קבוצה אחרת. מחקרם של ורנר ושולמן ) התמקד בהיקף הסטיגמה המשפחתית Werner & Shulman, 2015(

RkJQdWJsaXNoZXIy NTQ4MDQ5