513 המפגש עם סופיות החיים במשפחה החרדית המזדקנת סוגיה נוספת, המעסיקה בני משפחה המזדקנים לצד אדם עם מש"ה, היא ההתבוננות על עתיד חיי המשפחה, תוך כדי התמקדות בגורל הבן/בת עם מש"ה כאשר הוריו לא יוכלו להמשיך ולטפל בו ואף לאחר הסתלקותם מן העולם. מחקרים בהקשר זה מביאים "תסריטי פרידה" המתארים Avieli et al.,2015; Sardi et al., 2008;( אסטרטגיות התמודדות שונות ). בהתייחס לחברה החרדית, מהממצאים עולה, Yannamani et al., 2009 כי המשפחה החרדית מתקשה במיוחד לשוחח על נושאים הכרוכים במוות בשל הנורמות התרבותיות של שיח עקיף אודות נושאים טעונים רגשית: "המה דברים שהשתיקה יפה להם, ואם הביא ההכרח להזכרתם, יש למצוא עצה לכך, על ידי כינויים מלשונות אחרים" (מורה נבוכים, ג' ח'). נורמות אלה מקשות לשוחח על נושאים קשים וכואבים באופן ישיר. בנוסף, קיימת האמונה כי יש לבטוח בקב"ה בכל עת ובכל מצב, ולכן אין צורך .)2014 לתכנן מראש (זיכרמן, מגבלות המחקר בשל העובדה שמשתתפי המחקר גויסו בעיקר על ידי גורמי טיפול ממלכתיים, משתתפים מזרמים בדלנים, שאינם בקשר עם שירותי הרווחה, לא השתתפו במחקר זה. יתכן, שהם יתארו חוויות מסוג אחר בשל הצביון השמרני והמסתגר יותר. בשל גודל המדגם לא ניתן היה להעמיק ולהבין תהליכים בזרמים השונים המאפיינים את המגזר החרדי. יש להניח שקיימים הבדלים בין הזרמים השונים (ליטאי, חסידי, ספרדים, חוזרים בתשובה וחרדים-לאומיים). השלכות והמלצות לפרקטיקה החוויה והצרכים של המשפחות החרדיות המזדקנות לצד אדם עם מש"ה, הנפגשות עם סופיות החיים של ההורים, מתעצבים על ידי ערכים ונורמות חרדים. מחקר זה הציג מספר סוגיות שאיתם מתמודדת המשפחה. על מנת להעניק תמיכה לקשיים הייחודים של משפחות חרדיות המזדקנות לצד אדם עם מש"ה, יש להקים קבוצות טיפוליות חרדיות המיועדות לאחאים, להורים ולאדם עם מש"ה. המפגש עם בני משפחות אחרות, החוות את הקשיים המתלווים למפגש עם סופיות החיים של ההורים, עשוי לאפשר העלאת לבטים וחששות, לעודד שיח פנים-משפחתי ולקבל תמיכה.
RkJQdWJsaXNoZXIy NTQ4MDQ5