508 אלון זמיר מסכנה ראתה את זה, מה זה נלחצה, התחילה לבכות וואי מה קורה לאבא שלי. אמרתי לה תלכי תעלי לשכנה, תישארי שמה עד שייקחו את אבא. היא לא יכולה לראות שלוקחים אותו באמבולנס וכל זה. כל הסקנדל הזה? וואי, וואי, וואי היא לא יכולה. זה קשה לה. אבל נכון, אני לא יכולה לשלוח אותה להוסטל, אני לא יכולה... בעבר היא הייתה עוזרת איתו, אבל גם היא לא מפריעה בחדר שלה... היא הייתה בוכה ולא מדברת... אבל היא מתמודדת עם התהלים שלה, יושבת בחדר כל הזמן עם התהלים שלה.. .)9 + , נשואה 77 יש פרק לרפואה, סימנתי לה אותו ( בת עם מש"ה: התקשורת של אבא, התקשורת שלו לא ברורה...הוא לא כל כך עדין. הוא מפחיד אותי. יש לי הרגשה שהוא מפחיד... פעמים הוא ככה, יש מצבים כאלה... הוא הולך עם מקל, אבל הוא שוכח את עצמו... זה מפחיד שהוא שוכח, אני לא יכולה להסתדר איתו. ולכן חשבתי לצאת אולי, חשבתי אולי לצאת מהבית...הוא לא רואה, אני מפחדת מזה... אני , רווקה). 50 אוהבת (לקרוא) את התהלים הרבה-הרבה לעזור לו ( בראיונות אלה אנו נחשפים לקושי של הבת עם מש"ה להיחשף להחמרה במחלת אביה. לדברי המשפחה, בעקבות ההידרדרות במצב של האב, הבת עם מש"ה אינה מסוגלת לסייע עוד בטיפול באביה הגוסס. האם מתארת אירוע טראומטי בו היו צריכים לפנות את האב לבית חולים. היא ראתה את הקושי של הבת סביב זה ושלחה אותה לשכנים, על מנת לחסוך ממנה את המראות ולגונן עליה. האם מבינה, שהחשיפה לשלב של הקירבה למוות וסופיות החיים של האב מעוררת חרדות ואינה מובנת לבתה וחולפת בראשה לרגע המחשבה להוציא אותה מהאירוע, אך מייד חוזרת בה כי היא יודעת שאין היא, האם, מסוגלת לכך. האם מספרת שמצבו של לבת עם מש"ה. היא מתארת את קריאת התהלים 1 האב לא ימולל ויתווך כאקט של אבל ונחמה על האב הגוסס, "היא הייתה בוכה ולא מדברת... אבל היא מתמודדת עם התהלים שלה". הבת עם מש"ה מתארת מציאות חיים של חרדה איומה. נראה, שהיא מתקשה להבין את ההידרדרות הפתאומית במצב אביה. היא משווה בין המצב הקודם של חולי למצב הנוכחי ולא מסוגלת לגשר על הפער שנוצר מבחינת ההבנה שלה. כל שנותר הוא מרחב של פחד נוראי מהמראה הנוכחי של אביה, הנובע מהסימפטומים של המחלה. המצב כה קשה בשבילה עד שהיא חשבה בעצמה לעזוב את בית הוריה. תיווך, מושג מפתח בטיפול באנשים עם המוגבלות, בו המציאות מוסברת לאדם עם 1 המוגבלות במילים פשוטות ומובנות (פישוט לשוני)
RkJQdWJsaXNoZXIy NTQ4MDQ5