507 המפגש עם סופיות החיים במשפחה החרדית המזדקנת דברי האחות: באופן כללי הוא לא מבין. למשל, אם לקחנו אותו לניחום אבלים, הוא לא מבין שהולכים לשבעה אז אי אפשר להיות בשמחה וזה. הוא היה שם עם קרובי משפחה, הוא מבחינתו ... לא מבין. אתה מבין? אין לו הבחנה , רווקה). 36 לגמרי מתי צריך להיות עצוב ומתי להיות שמח. ( האם למשפחת גפן סבורה, שלבנה עם מש"ה לא היו היכולות והכלים הרגשיים להתמודד עם מות אביו, ולכן היא סיפרה לו על כך רק לאחר ההלוויה. האחות מוסיפה את הפחד מ"בושה חברתית" בשל התנהגות שאינה הולמת, ואת החרדה שאחיה עם מש"ה ישמח בשעה שצריכים להיות עצובים. לכל זה מתווספת התחושה העמוקה של המשפחות שהבן/ בת עם מש"ה אינו מבין באמת מה זה מוות ואובדן, ולפיכך נוכחותו בהלוויה מיותרת. לסיכום, אנשים חרדים רבים עם מש"ה מודרים מההלוויה וטקסי הזיכרון של הוריהם. מהממצאים עולה, שהדרה זו מתרחשת בשל תפיסת המשפחות שלאדם עם מש"ה אין את ההבנה והכלים הרגשיים להכיל את ההמולה והאבל המאפיינים טקסים אלה. בנוסף, המשפחות חוששות ממבוכה קהילתית ופגיעה בכבוד הנפטר בשל התנהגות לא הולמת של בן/ בת המשפחה עם מש"ה בעת הטקס הדתי. "היא הייתה בוכה ולא מדברת... אבל היא מתמודדת עם התהלים שלה": טקסים דתיים כהתמודדות עם אבל בקרב אנשים עם מש"ה המשפחה החרדית המזדקנת נאלצת, לעיתים, להתמודד עם הצורך לטפל בהורה חולה בבית המשפחה, בעת שהבן/בת עם מש"ה מצוי בסביבה. המפגש של הבן/בת עם מש"ה עם מחלת/מות ההורה מתואר כחוויה המטלטלת את האדם עם מש"ה ואת בני משפחתו, המתעצבת בהתאם לנורמות ההתנהגות החרדיות. ממצאי המחקר חושפים, כי לטקסי אבל דתיים יש חשיבות תרפויטית רבה אנשים בעבור האדם החרדי עם מש"ה. משפחת דאהן מתארת את המפגש הקשה של הבת עם מש"ה עם ההידרדרות במצבו של האב – אימא: בעלי לפני כמה זמן לא הרגיש טוב, לפני האירוע, לא הרגיש טוב, מסכן הוא... קיבל ברגל שלו שטף דם כזה והייתי חייבת להזעיק עזרה והיא
RkJQdWJsaXNoZXIy NTQ4MDQ5