501 המפגש עם סופיות החיים במשפחה החרדית המזדקנת יחידות משמעות אלה בתוך כל אחת מיחידת הניתוח. השוואה זו מובילה להיווצרותן של תמות קונספטואליות האופייניות למעגלים המשפחתיים. בשלב השלישי והאחרון של הניתוח, תמות אלה נחקרות ומנותחות לעומק, כאשר כל אחת מהן נבחנת בקונטקסט המשפחתי, מנקודת מבטם הסובייקטיבית של בני המשפחה, דבר המאפשר לבחון את הדמיון והשוני בין יחידת ניתוח מרובת משתתפים. ממצאים פרק זה מבקש להציג את הסוגייה המורכבת של הזדקנות ומפגש עם סופיות החיים באמצעות ארבע סוגיות מרכזיות, שנמצאו כמעסיקות את המשפחה החרדית המזדקנת בהקשר לאדם עם מש"ה: א. "אני מתייסרת בשאלה מה הוא מבין": שאלת הבנת מושג המוות ויכולתם של אנשים עם מש"ה להתאבל, בהקשר חרדי; ב. "הוא לא מבין שהולכים לשבעה אז אי אפשר להיות בשמחה": נוכחות האדם עם מש"ה באירועי אבל וזיכרון דתיים; ג. "היא הייתה בוכה ולא מדברת... אבל היא מתמודדת עם התהלים שלה": טקסים דתיים כהתמודדות עם אבל בקרב אנשים עם מש"ה; ד. "צריך לדבר ולהתכונן, אבל יותר מהכול זו אמונה תמימה": המשך מגוריו של האדם עם מש"ה בבית אחרי מות ההורים. סוגיות אלו נבחנו דרך נקודות המבט של האדם המבוגר עם מש"ה ובני משפחתו המזדקנים. בסיומו של הפרק יעלו המלצות טיפוליות רגישות תרבותית לאנשי מקצוע העובדים עם משפחות חרדיות שבהן מבוגרים עם מש"ה. "אני מתייסרת בשאלה מה הוא מבין": שאלת הבנת מושג המוות ויכולתם של אנשים עם מש"ה להתאבל, בהקשר חרדי השאלה, האם הבן עם מש"ה מבין את מות הוריו, עולה בכאב בדבריהן של האחיות למשפחת רפאל, משפחה בה שני ההורים נפטרו, והאח עם מש"ה קשה מתגורר בדיור חוץ ביתי. דברי האחות הבכורה: לא יודעת מה הוא חושב בכלל, פעם זה העסיק אותי מאד־מאד אם הוא מבין איפה ההורים, מאד כאב לי על הלב, הסברנו לו, בקושי הוא שומע. .)6 + , נשואה 73 היום שיחייך, זה מה שחשוב. ( דברי האחות הצעירה:
RkJQdWJsaXNoZXIy NTQ4MDQ5