500 אלון זמיר החרדית המזדקנת (הורים מזדקנים, אחים והאדם עם מש"ה). )Patton, 2002 שיטת הדגימה הייתה דגימת קריטריון ( ), כאשר הקריטריונים כללו בן משפחה עם מש"ה, criterion sampling( ומעלה (זאת בהתאם לחוק 67 אחים לאדם עם מש"ה והורים מזדקנים מגיל הביטוח הלאומי). כך, שמפת הדגימה כללה טווח גילאים רחב ובכך ניתן ייצוג לכל קבוצות הגיל בזקנה. דהיינו, זקנה צעירה, זקנה וזקנה מבוגרת. קריטריון נוסף היה השתייכות לחברה החרדית על זרמיה השונים (כולל הקהילה החרדית לאומית). מדגם מסוג זה מטרתו לכלול משתתפים שיכולים לספק את מגוון השונות לגבי התופעה הנחקרת ). כנהוג במחקרים מסוג זה, תהליך הגיוס התבסס על Maxwell, 1996( שיטת "כדור שלג", שבה מרואיינים מפנים למרואיינים אחרים. יחידות משפחה חרדיות, החיות לצד אדם עם מש"ה 14 המדגם כלל 44 הורים, סך הכול 16 אחים ואחיות ו- 15 אנשים עם מש"ה, 13 ואיתו: מרואיינים שונים. איסוף נתונים וניתוחם איסוף הנתונים התבצע באמצעות ראיונות עומק מובנים למחצה, בהסתמך על מדריך ראיון המבוסס על ספרות תיאורטית ואמפירית בתחום ושנים של ניסיון של החוקר בעבודה עם אנשים עם מש"ה ומשפחותיהם. עולמות התוכן בהם עסק מדריך הראיון בהתייחס לפרק כללו: הזדקנות המשפחה לצד בן משפחה עם מש"ה: תפיסת ההזדקנות עם בן משפחה עם מש"ה של כל אחד מבני המשפחה מבחינה אישית, משפחתית ואמונית; תיאור מציאות הזדקנות המשפחה לצד בן עם מש"ה בהתייחס לזקנה וסופיות החיים; תיאור השיח המשפחתי אודות סופיות החיים; התמודדות עם מוות של הורה בהקשר למש"ה במציאות חיים חרדית; תפיסות אמוניות בהקשר למש"ה וסופיות החיים; מקומו של הבן/בת עם מש"ה באבל המשפחתי. הראיונות נמשכו בין שעה לשעתיים, הוקלטו ותומללו. ניתוח הנתונים התבסס על שיטת ניתוח אשר פותחה עבור ריבוי משתתפים (יחידות ). השלב 2006 משפחה או, לחילופין, ניתוח רב דורי) (בנד-וינטרשטיין, ) דורש זיהוי של "יחידות Smith, et al., 2009( הראשון של ניתוח מסוג זה משמעות" בראיונות עם כל אחד מן הפרטים ביחידת הניתוח תוך חיפוש אחר קטגוריות משותפות. )Patton, 2002( " בשלב השני התבצע קיבוץ של כל "יחידות המשמעות בחלוקה על פי "יחידת ניתוח מרובת משתתפים" תוך יצירת השוואה בין
RkJQdWJsaXNoZXIy NTQ4MDQ5