497 המפגש עם סופיות החיים במשפחה החרדית המזדקנת עם מש"ה לאחר מות ההורים. עובדה זאת מעלה באופן טבעי את רמת החרדה ואת העומס הרגשי שחווים ההורים ובני המשפחה האחרים .)2017 ; בנד-וינטרשטיין ועמיתותיה, Bigby, 2002; Heller, 1997( מחקרים אחדים נעשו אודות תופעת האבל בקרב אנשים עם מש"ה. אנשים עם מש"ה נמצאים בסיכון גבוה לפיתוח התנהגות אבל פתולוגית ) ומשום כך יש Dykens, 2000; Tonge & Einfeld, 2003( להקדיש תשומת לב רבה יותר לתמיכה בהם. בנוסף, אובדן הורה מהווה בשביל אנשים עם מש"ה אובדן של מתווך מרכזי בינם לבין העולם ). יכולתם המילולית הדלה של אנשים עם Brickell & Munir, 2008( מש"ה עלולה להקשות על תיווך נושא המוות והאבל, ועל היכולת לבטא צער וכאב לאחרים, ומשום כך צערם עלול להיות בלי מזוהה ). לעיתים, Brickell & Munir, 2008; Gentile & Hubner, 2005( המשפחה אינה מתייחסת כראוי לאבלם של מבוגרים עם מש"ה, בשל תפיסות סטיגמטיות מוטעות לגבי יכולתה של אוכלוסייה זו להבין מוות או להתאבל, תוך הדרתם מטקסי אבל, כגון: הלוויות .)Raji, Hollins & Drinnan, 2003( המשפחה החרדית המזדקנת של האדם עם מש"ה בהקשר לסופיות החיים של הורי המשפחה המשפחה החרדית מאופיינת בתפיסת עולמה השמרנית הבאה לידי ביטוי בהבנייה והפרדה מגדרית, בחלוקת תפקידים מהותנית, בריבוי ילדים וברב ), כשתפקיד גידול הילדים נופל בעיקר 2007 ; לויפר, 2014 דוריות (זיכרמן, ). יתר על Ringel, 2007 ;1991 , על הנשים, הרואות בכך את ייעודן (פרידמן כן, לעיתים, גם עול הפרנסה מוטל עליהן, על מנת לאפשר לבעליהן ללמוד ). עקב ריבוי הילדים והשותפות הנמוכה Ringel & Bina, 2007( תורה בשוק העבודה, יחס התלות בחברה החרדית גבוה ביחס לחברה הכללית, .)2014 ומכאן הסטאטוס הסוציו-אקונומי הנמוך המאפיין אותה (זיכרמן, השכיחות הגבוהה יחסית של אנשים עם מוגבלויות במשפחה החרדית ). חרף זאת, 2003 נובעת מהעובדה שיש הימנעות מביצוע הפלות (אפל, המחקרים אודות התופעה של מוגבלות בכלל, ומש"ה בפרט, בחברה החרדית מועטים, ומרביתם עוסקים בילדים עם מש"ה ולא בבוגרים, ועל כן סקירה זו תתמקד במצוי. מחקרים מוקדמים הציגו קשיים בגידול ילד בעל מוגבלות בחברה ), הכוללים קשיים כלכליים, 1995 ; לייזר, 1989 החרדית (דקל ולייזר,
RkJQdWJsaXNoZXIy NTQ4MDQ5