496 אלון זמיר המשפחה המזדקנת של האדם עם מש"ה בהקשר לסופיות החיים של הורי המשפחה העלייה בתוחלת החיים של אנשים עם מש"ה יצרה מציאות חיים חדשה של הזדקנות המשפחה לצד האדם עם מש"ה .)Dieckmann, et al., 2015; Haveman, 2004; Lifshitz et al., 2008( המשפחה מהווה את מערכת היחסים העיקרית והמשמעותית ביותר של האדם ומלווה אותו מרגע לידתו ועד למותו. מערכות היחסים בתוך המשפחה המזדקנת כוללות שלושה רכיבים: המערכת הזוגית, .)Gubrium & Holstein, 1993( המערכת הבין-דורית והמערכת האחאית הזקנה, מהווה שלב חדש בחיי המשפחה, בו משתנים היחסים התוך משפחתיים ונדרשת השקעה רבה יותר מצד חברי המשפחה )Duvall, 1957( ). דוואל Allen et al., 2000; Barnett, et al., 1992( המתאר את התפתחות המשפחה Family Development התייחס למושג על רצף הזמן, תוך התמקדות בהזדקנות המשפחה. לטענתו, המשפחה היא מבנה בין־אישי הקושר את החברים בה, ואשר לחברי המשפחה יש היסטוריה בין־אישית משותפת ומורכבת המשפיעה על יחסיהם בהווה. המשפחה היא בעלת אופי דינמי, שסוגי הקשרים בה וטיבם משתנים בהתאם לאירועים ולשינויים אישים ותרבותיים. אתגר מרכזי, המלווה משפחות רבות, הוא הצורך במתן סיוע פיזי להורים המזדקנים בשל השינויים במצב בריאותם ותפקודם. אתגר זה מקשה הן על מקבל הסיוע שחש פעמים רבות פגיעה במעמדו ) והן על נותן הסיוע, "המטפל העיקרי", שפעמים 2008 (בר טור, רבות נפגעת רווחתו, בריאותו ומעמדו החברתי עקב העומס הטיפולי ) .מאידך, יש מחקרים המראים Nir et al., 2009; Zarit & Edwards, 2008( כי ישנם יתרונות נלווים לטיפול בבן המשפחה המזדקן, כגון: תחושת ). הטיפול בהורים המזדקנים מקורו Yates et al., 1999( העצמה אישית בתחושת מחויבות פיליאלית. מחויבות זו נובעת הן מדרישות חברתיות והן . )sardi & Ganong, 1999( מתחושת מחויבות אישית במחקרים שבחנו את תחושותיהם של בני המשפחה המזדקנת ביחס לסופיות החיים, נמצאו תחושות קשות של חוסר אונים וחרדה ביחס ). בנוסף, Sardi et al., 2008; Yannamani et al., 2009( לעתיד ילדיהם משפחות רבות אינן עוסקות בתכנון עתידו של האדם עם מש"ה לאחר מות הוריו, חרף הצורך החיוני בכך, סביב השאלה מי יטפל בבן המשפחה
RkJQdWJsaXNoZXIy NTQ4MDQ5