471 הורות תמידית מבוא במהלך העשורים האחרונים משתנה המגמה הרואה בהורים מזדקנים ככאלה שנזקקים לתמיכה על ידי ילדיהם הבוגרים. מחקרים הראו, כי קיימת עזרה היורדת במורד הזרם מהורים לילדים ולא רק במעלה הזרם, שבו ניתנת עזרה על ידי ילדים להורים מזדקנים ). גרונטולוגים החלו Grundy, 2005; Fingerman et al., 2009( לבחון את תפקיד המשאב המשפחתי אותו ממלאים הורים מזדקנים, המעניקים סיוע לבני משפחה, לעיתים יותר משהם מקבלים עזרה. ממצאי מחקרים מראים כי קיים מספר רב של הורים מזדקנים הנושאים באחריות הורית לטיפול בילדם עם מגבלה התפתחותית, בכלל זה מגבלה שכלית התפתחותית (מש"ה). הורים מזדקנים אלו שתמכו בעבר בילדם לתקופה מוגבלת, ממלאים כעת תפקיד מטפל פעיל במשך עשורים רבים .)Brennan et al., 2018; Greenberg et al., 1993; Llewellyn et al., 1999( בדומה למדיניות בינלאומית, התומכת באי מיסוד, גם בישראל התפתחו שינויים מערכתיים בדגש על הכללת האדם עם מוגבלות בקהילה .)Baumbusch et al., 2017; 2010 ; עמינדב וניסים, 2008 (בן נון ואחרים, מדיניות האגף לטיפול באדם עם מש"ה אף מגדירה העדפה ברורה ) ובכך מדגישה את תפקיד 2015 למגורים בתא המשפחתי (שלום ואחרים, המערכת המשפחתית כמטפלת עיקרית. מדיניות זו, העולה בקנה אחד עם רצונן של משפחות רבות לטפל בבן משפחתם עם מש"ה בביתם ), תרמה לכך שבמהלך שני העשורים האחרונים Llewellyn et al., 1999( בשיעור הפונים לטיפול מוסדי וחל גידול בשיעור הבוגרים 70% חלה ירידה של עם מש"ה שנשארו במסגרת משפחתית או עברו לדיור מוגן בקהילה. כלומר, יותר ויותר הורים מזדקנים מספקים טיפול בביתם לילדיהם הבוגרים עם מש"ה, ומהווים גורם משמעותי במתן תמיכה יומיומית, סיוע ואפיק לקיום ). הלר Weeks et al., 2009 ;2010 קשרים חברתיים (עמינדב וניסים, ) הצביעו על כך, שמגמה זו תימשך ואף תגדל Heller et al., 2007( ואחרים ותתרחב בעתיד, בגלל שיפור בטיפול הרפואי הן בהורים והן בילדם וגם מחוסר שביעות רצון מהשירותים הפורמאליים המוצעים להם. למרות שקיימת מגמה להישארות בקהילה של אנשים עם מש"ה והטיפול היומיומי בהם מתבצע על ידי בני משפחה, מעט מאוד ידוע על הוריהם המזדקנים, המשמשים להם מטפלים עיקריים. מטרת המחקר הנוכחי הינה לבחון את מידת הדחק, נטל הטיפול והאמביוולנטיות אותה
RkJQdWJsaXNoZXIy NTQ4MDQ5