הורות תמידית: דחק, נטל טיפול ואמביוולנטיות של הורים מזדקנים המטפלים בילדם הבוגר עם מוגבלות שכלית התפתחותית מעיין פיין תקציר במהלך העשורים האחרונים משתנה המגמה הרואה בהורים מזדקנים ככאלה שנזקקים לתמיכה על ידי ילדיהם הבוגרים. מחקרים הראו, כי קיימת עזרה היורדת במורד הזרם מהורים לילדים ולא רק במעלה הזרם, שבו ניתנת עזרה על ידי ילדים .)Grundy, 2005; Fingerman et al., 2009( להורים מזדקנים גרונטולוגים החלו לבחון את תפקיד המשאב המשפחתי אותו ממלאים הורים מזדקנים, המעניקים סיוע לבני משפחה, לעיתים יותר משהם מקבלים עזרה. ממצאי מחקרים מראים, כי קיים מספר רב של הורים מזדקנים הנושאים באחריות הורית לטיפול בילדם הבוגר, הלוקה בנכות התפתחותית, בכלל זה מגבלה שכלית התפתחותית (מש"ה). הורים מזדקנים אלו, שתמכו בעבר בילדם לתקופה מוגבלת, ממלאים כעת תפקיד מטפל פעיל במשך עשורים רבים Brennan et al., 2018; Greenberg et al., 1993;( .)Llewellyn et al., 1999 בדומה למדיניות בינלאומית, התומכת באי מיסוד, גם בישראל התפתחו שינויים מערכתיים בדגש על הכללת ; עמינדב 2008 האדם עם מוגבלות בקהילה (בן נון ואחרים, ). מדיניות האגף Baumbusch et al., 2017; 2010 וניסים, לטיפול באדם עם מש"ה אף מגדירה העדפה ברורה למגורים ) ובכך מדגישה את 2015 בתא המשפחתי (שלום ואחרים, תפקיד המערכת המשפחתית כמטפלת עיקרית. למרות שקיימת מגמה להישארות בקהילה של אנשים עם מש"ה והטיפול היומיומי בהם מתבצע על ידי בני משפחה, מעט מאוד ידוע על הוריהם המזדקנים המשמשים להם 469 18
RkJQdWJsaXNoZXIy NTQ4MDQ5