453 המערכת המשפחתית ): מתמקדת בתכנון דרכים/נתיבים Pathways Thinking( תקווה נתיבית גישות ובאסטרטגיות להשגת המטרות. הנתיבים עוסקים לא רק במגוון בתכנון ההתמודדות הישירה עם דרישות התפקיד, אלא גם בזיהוי קשיים אפשריים, תוך תכנון דרכים להתמודדות איתם או לעקיפה שלהם. משפט אופייני לאנשים עם תקווה נתיבית גבוהה הוא: "אני יכול למצוא דרכים רבות להשיג את המטרה". מרכיב זה מתייחס ליכולת של האדם לחשוב על תכנון אסטרטגיות התמודדות תוך התייחסות לתנאים סביבתיים, כולל פנייה לקבלת עזרה ותמיכה. תיאוריית התקווה מניחה אקטיבציה של תהליכים. כלומר, אנשים עם רמות תקווה גבוהות לא ימתינו בצורה פאסיבית להתגשמות ציפיותיהם. הם ישקיעו מאמצים ממוקדים ומתמשכים על מנת להשיג את המטרות שלהם. הם יתכננו נתיבים ודרכי פעולה להשגת המטרות, כולל התמודדות עם קיומם האפשרי של חסמים ומכשולים. התכנון יכלול סקירה של מגוון אפשרויות ודרכים, ויעריך בצורה השוואתית אפשרויות ויעילותן להשגת המטרות. פעמים רבות המקור לתקווה הינו פנימי-תכונתי, וכולל תחושה של ערך עצמי, בטחון ביכולת לגייס כוחות משאביים אישיותיים להשגת המטרות, וכן לתכנן תוכניות להשגת המטרות. בנוסף, המקור לתחושת התקווה יכול להיות גם חיצוני ויתבטא בביטחון בקבלת עזרה משמעותית ), ביכולת לבקש ולקבל עזרה. חשוב להדגיש, Bernardo et al., 2015( כי התקווה עשויה להיות תכונה אישיותית בסיסית, מתמשכת עם רמת קביעות יחסית, אך ניתן גם ללמוד, לתרגל ולסגל חשיבה עם תקווה. לתקווה יש תפקיד חשוב במשפחות לצעירים עם מוגבלות 138 אינטלקטואלית התפתחותית. במחקר שבחן את רמת התקווה של אבות לילדים עם מוגבלות שכלית התפתחותית, זוהה הקשר 58 אימהות ושל התקווה לרווחה פסיכולוגית במשפחה (חרדה, דיכאון ותחושת עקה) וכן להתנהגות הילדים. המחקר הציג את התקווה כמשאב של חוסן משפחתי ). עבור האימהות, רמות תקווה נמוכות ובעיות Lloyd & Hastings, 2009( ההתנהגות של הילדים ניבאו דיכאון. לעומת זאת, אימהות עם רמות תקווה גבוהות וילדים עם פחות התנהגות בעייתית דיווחו על מצב רוח יותר חיובי. גם עבור האבות, רמות נמוכות של תקווה ניבאו חרדה ודיכאון, ואבות עם רמות גבוהות של תקווה מטרתית דיווחו על מצב רוח חיובי. תקווה מטרתית הייתה גורם חוסן עבור אבות ואימהות וניבאה רווחה פסיכולוגית. לעומת
RkJQdWJsaXNoZXIy NTQ4MDQ5