452 מלכה מרגלית ומיכל אל-יגון גבוה של ההורים, מצב רוח שלילי נמוך, תחושת תקווה גבוהה ותחושה גבוהה של תמיכה חברתית. ב. תפיסת העתיד: חרדות ותקווה בהתייחסות לאיכות חיים יש לבחון את החשיבה על העתיד, אשר תכלול ציפיות חיוביות בצד חששות שליליים. אמנם, כל סוג של חרדה קשור לתפיסת העתיד, אך מודל החרדה לעתיד מתייחס באופן ספציפי למצב בו האדם מוטרד במחשבות וחששות לגבי שינויים צפויים מעוררי חרדה ולא רצויים בעתיד, לרוב בהתייחסות לעתיד רחוק. בגישה זו של החרדה לעתיד יש ביטוי דומיננטי למרכיב הקוגניציה והמודעות לדאגות ולסכנות ). לא מפתיע כי הדאגות לעתיד מעסיקות במידה Zaleski et al., 2019( רבה את ההורים לצעירים עם מש"ה, ובעיקר הורים למתבגרים. אימהות דיווחו על חרדה לבריאותן וליכולתן להמשיך לדאוג לילדיהן הבוגרים בעתיד ). אך, בצד דאגה וחרדה Bujnowska et al., 2019( יותר מאשר אבות לעתיד, נמצאו במחקר ביטויים לתקווה. תיאוריית התקווה מתייחסת לאמונת הפרט שיש לו סיכוי להשיג את ). על פי גישה זו יש לאנשים יכולת לזהות, להגדיר Snyder, 2002( מטרותיו ולהשיג מטרות עתידיות וכן יש להם מוטיבציה, יכולת לתכנן את הדרכים להשגת המטרות ואף להתמודד עם חסמים בדרך להשגת המטרות. לכן, לתחושת התקווה יש השפעה רבה, לא רק על דרכי החשיבה והתכנון, אלא ). תיאוריית התקווה 2014 גם על מוטיבציה להשקעת מאמצים (מרגלית, מתמקדת בתהליכים הקוגניטיביים בצד התהליכים הרגשיים, משקפת ) הגדיר Snyder, 2002( תפיסות עצמיות מורכבות ותיאוריות פנימיות. שניידר את התקווה כתבנית או מערכת של תהליכים קוגניטיביים נלמדים, כלומר, מחשבות ואמונות הכוללות שני תחומים: תקווה מטרתית ו-תקווה נתיבית. ): שְׁלֹומּות רווחה, מתמקדת ביכולת Agency Thinking( תקווה מטרתית של אנשים לזהות ולהשיג מטרות משמעותיות, על אף קיומם של חסמים ומכשולים. לדוגמא, משפטים המאפיינים תקווה מטרתית הינם: "אני יכול לעשות זאת" או "לא אעצור בגלל קשיים ומכשולים". כלומר, יש בה ביטוי לא רק של קוגניציה ומוטיבציה, אלא גם של תחושת יכולת עצמית ונכונות מרכיב זה מתייחס ליכולתו של האדם לגייס כוחות להשקעת מאמצים. ומשאבים פנימיים, המאפשרים לו לזהות, לשאוף ולצפות למימוש מטרות משמעותיות בעתיד.
RkJQdWJsaXNoZXIy NTQ4MDQ5