447 המערכת המשפחתית שילדיהן יעבדו בשוק החופשי ולא בעבודה מוגנת. בבחירת התעסוקה, הם הדגישו מימדים רגשיים/חברתיים (כגון: סיפוק אישי וסיכויי שילוב חברתי), יותר מאשר גובה השכר, מספר השעות בשבוע או הטבות נוספות ). בהתייחס לתעסוקה בשעות הפנאי, זיהו החוקרים, Gilson et al., 2018( נוטים לבלות את שעות הפנאי בחיק משפחתם 24 עד 18 כי בוגרים בגיל ומתקשים מבחינה חברתית. קשייהם יוחסו בין השאר לחשש ההורים, שלא יוכלו להתמודד עם מפגשים חברתיים ועם תעסוקה בשוק החופשי .)Merrells et al., 2018( למרכיב גיל ההורים הייתה תרומה במצבים מאתגרים. למשל, בעיות התנהגות של הצעירים ניבאו פגיעה באיכות החיים של ההורים הצעירים אך לא בקבוצת ההורים המבוגרים, יתכן ובשל תהליך הסתגלות והתמודדות במהלך השנים. מאידך, במחקר זה נמצא כי עם העלייה בגיל ההורים, הירידה בבריאותם ניבאה פגיעה באיכות החיים והדגישה את הצורך להתאמת התמיכה הניתנת למשפחות לשלבים במעגל החיים .)Oñate & Calvete, 2019( רווחה נפשית ושביעות רצון מהחיים של אבות ואימהות לילדים עם מש"ה – שְׁלֹומּות רווחה ושביעות רצון מהחיים subjective wellbeing המונח הם מונחים כוללניים, הכוללים הערכה עצמית סובייקטיבית כללית ). המחקרים בחנו את הגורמים התורמים לתחושה Diener et al., 2017( של שביעות הרצון ואת הקשרם לבריאות טובה יותר, המאמץ להשגת .)Diener et al., 2017, 2018( מטרות אישיות ואיכות היחסים הבין-אישיים שביעות רצון מהחיים כמדד גלובלי, משקפת רווחה נפשית סובייקטיבית, רגשות חיוביים ומצב רוח טוב, וכן רמות נמוכות של מצב רוח שלילי. מחקר מיליון משתתפים) הדגיש את חשיבותו 1.7- ארצות (יותר מ 166 השוואתי ב- ). נמצא באופן עיקבי, כי רמות Jebb et al., 2020( של המדד ומורכבותו גבוהות של שביעות רצון מהחיים היו יציבות, ושימשו לניבוי הסתגלות .)Diener et al., 2017, 2018( והתפתחות ראוי להדגיש, כי קיימת שונות ברווחה הנפשית בקרב הורים לצעירים עם מש"ה, בהתייחסות מובחנת לאבות ולאימהות, למאפיינים של הילדים, לשלב ההתפתחות במעגל החיים ולמאפיינים חברתיים-תרבותיים. מאחר והמשפחות הן מערכות דינאמיות, והחיים של הילדים וההורים קשורים ובעלי השפעה הדדית, במחקר משפחות המדגישות לכידות וקירבה
RkJQdWJsaXNoZXIy NTQ4MDQ5