430 עמנואל שן הורים ואנשי מקצוע, אשר רואה עצמה כקבוצת מיעוט מקופחת. קבוצה זו לוחמת למען העצמת חבריה ולשם יצירת מעורבות בקהילה, המתבטאת ; סדן, 2009 בהיווצרות יחסי גומלין עם חבריה (ארטן- ברגמן ורימרמן, ). כמו כן היא פועלת לקידום זכויותיהם Rimmerman 2013 ;2002 ומעמדם החברתי של אנשים עם מוגבלויות ברחבי העולם ובישראל ). מרכיב Barnes, 1992; Miller & Sammons, 1999 ;2008 (מור, מרכזי בתת-התרבות של המוגבלות מהווה הגדרתה מחדש של המוגבלות ע"י אנשים עם מוגבלויות והארגונים שלהם. בעקבות זאת צמח המודל ). הפירוש הרדיקאלי והפוליטי/חברתי שלו 1974 החברתי של המוגבלות ( הוא בתפיסת החברה כגורם המגביל את האנשים עם קש״ת על ידי בידודם והדרתם מהשתתפות וממעורבות חברתית. על פי תפיסה זו, החברה )Disabalizm - נתפסת כאחראית להיווצרות המוגבלות (תפיסת ההגבלה של אנשים המתקשים בתפקודים שונים (ביניהם הנגישות הפיזית .)Deal, 2007( לשירותים) ולעיתים אף כופה עליהם את המוגבלות מודל זה קידם גם את ההתייחסות למוגבלות כאל מאפיין נוסף של האדם עם המגבלה, לצד מאפיינים אחרים, ואת יישום עקרון האדם ) ולא כסמל המתייג אותו. במסגרת People First( הקודם למגבלה השקפה זו נתפסת המוגבלות כסמל לשונות ולא כמקור לבושה .)Barnes, 2003; Goggin & Newell; 2004; Riley, 2005( המודל מבוסס על קידום חוקים המעגנים ומשמרים – מודל הזכויות 2 ב. את זכויותיהם של אנשים עם מוגבלויות לחיים עצמאיים בקהילה. המודל מציג את האדם המתקשה בתפקוד כלוחם על זכויותיו. שיאו היה בתקופת , שנועד להבטיח זכויות 1992 בארצות הברית בשנת ADA אישור חוק השוות עבור אנשים עם קש"ת. חוק זה הביא לשיאו גם את עידן הסנגור והייצוג העצמיים בתקשורת האמריקנית. אולם, עידן זה דעך ונעלם בהמשך מהמודעות הציבורית. במהלך הזמן נשחק גם מעמד החוק, בשל הניסוח המסורבל של כמה מהסעיפים שנכללו בו. במקביל, התרבו גם הגופים .)Riley, 2005( המתנגדים לו בתקופה זו גברה המודעות לזכויות ונוצרה ההבנה לכוחה של ההתאגדות לצורך קידום זכויות. גם המדיה תרמה להיווצרות הבנה ותהודה לתהליך זה. עד שנות התשעים נתפסו האפשרויות המוגבלות של אנשים עם מוגבלויות להשתלב בחברה כעובדה מוגמרת. מצב זה חולל בקרבם תחושות של שנאה עצמית ואי התאמה חברתית. במקביל, יוצרות תנועות
RkJQdWJsaXNoZXIy NTQ4MDQ5