410 מירי בן עמרם ואורלי שפירא-לשצ'ינסקי התעניינו באפשרות לשלב עובדים עם מוגבלות, אך לא ידעו לאן לפנות מהמעסיקים סברו, כי העסקת עובדים עם מוגבלויות 33% כדי לגייסם, וכיכולה לתרום לארגונם. מצד אחר עולה, כי יותר ממחצית המעסיקים ציינו שהגנה עליהם בעת פיטורי עובד עם מגבלה כתוצאה מאי התאמה, קבלת סיוע של המדינה להנגשת מקום העבודה לאנשים עם מגבלה וליווי של העובד עם המגבלה על ידי גורם שיקומי, יעודדו אותם לגייס אנשים עם ). כמו כן, על־פי סקר של משרד התמ"ת, 2013 מגבלות לארגוניהם (טל, מעסיקים סבורים, שאנשים עם מוגבלויות פחות יעילים, פחות מתאימים לעבודה עם קהל, יש להם השפעה שלילית על עובדים אחרים והם זוכים ל"הגנות יתר" מפני פיטורים. ככלל, מעסיקים חשים כי העסקת אנשים עם מוגבלויות בארגון אינה ריווחית, וחלקם גם מאמינים, כי שילובם של אנשים עם מוגבלויות בתעסוקה אינו תפקידו של השוק החופשי, אלא תפקידה של .)2011 ; רגב-כביר, 2011 המדינה (אלפסי, קוד אתי בהלימה למודל האקולוגי ) טענה, כי בתהליך Shapira-Lishchinsky, 2013( שפירא-לשצ'ינסקי קבלת ההחלטות מתמודדים המעסיקים עם מגוון רחב של אתגרים ודילמות אתיות. דילמה אתית מוגדרת כשאלה ערכית קשה להכרעה, שיש לה יותר מפתרון אחד שהוא נכון וראוי. לדוגמא, המתח שבין היענות לרצונו של אדם עם מוגבלות שכלית התפתחותית לעומת שיווניות מול שאר העובדים ,)Shapira-Lishchinsky, 2014( בארגון. בנוסף טענה שפירא-לשצ'ינסקי כי תהליך קבלת החלטות מוגדר כתהליך שבו אנשים משקפים את ערכיהם האישיים, ביחס לאירועים ספציפיים, ומגיעים להחלטה מתוך הסכמה חברתית ומעשית. ) פיתח גישה אקולוגית, Bronfenbrenner, 2017( ברונפנברנר המדגישה את פעולת הגומלין המתמדת בין אדם לסביבתו. המחקר בוחן את פעולות הגומלין בין האדם עם מש"ה לבין סביבתו היוצרת מצבי דילמות. ), הקשר Microsystem( נבדקות תת-המערכות הבאות: מיקרוסיסטם ), הקשר Mesosystem של המעסיק עם העובד עם מש"ה, מסוסיסטים ( שבין המעסיק לבין משפחתו של העובד עם המוגבלות, אקסוסיסטים ), הקשר שבין המעסיק/מנהל הארגון למדריך התעסוקה, Exosystem( ), הקשר בין המנהל הבכיר בארגון לבין Macrosystem( מאקרוסיסטים ), הבוחנת לאורך Chronosystem( המנהל הזוטר, ומערכת כרונוסיסטים זמן את השפעת השינויים הסביבתיים על התפתחותו של העובד עם
RkJQdWJsaXNoZXIy NTQ4MDQ5