395 מוגבלות שכלית-התפתחותית בחברה הערבית בישראל אוניברסאלי, וההחלטה להשמה חוץ ביתית בקרב הורים ערבים מתקבלת ). נראה, 2013 לאחר מאמצים רבים לגדל את הילד עם מש"ה בבית (נסר, כי תהליך ההשמה למסגרת מגורים חוץ-ביתית קשורה להיעדר משאבים ולשירותים נגישים ומותאמים תרבותית בקהילה. כמו כן, חשוב לבחון את תהליך ההשמה החוץ-ביתית בחברה הערבית תוך התייחסות לכך שמשפחות ערביות נוטות יותר לחיים בעוני, כמו גם לשינויים בנורמות של תמיכה הדדית בקרב בני המשפחה המורחבת. ), שבחנה את עמדות ההורים הערביים לקבלת ילד 2010 אבו שקארה ( עם מש"ה והמעבר שלו לדיור עצמאי בקהילה, מוסיפה, שככל שההורים מדגישים יותר את חשיבות המשפחה המורחבת, כך הם פחות מוכנים ליציאה של ילדיהם למגורים עצמאיים בקהילה. בנוסף לכך, נמצא, שמשפחות הגרות באזורים שיש בהם מסגרות דיור המתאימות (גיאוגרפית ותרבותית) למגורי עצמאיים בקהילה, הפגינו מוכנות גבוהה יותר ליציאה למגורים עצמאיים. יש לציין, שברוב האזורים יש מחסור בדיור קהילתי מותאם תרבותית. דיון ומסקנות בשנים אחרונות, יותר ויותר מחקרים בוחנים את מצבם של אנשים עם מוגבלויות מפרספקטיבה של הצטלבויות, קרי, תוך הכרה באופן בו המוגבלות מזווגת עם קטגוריות נוספות של "שונות" כמו גזע, מגדר, גיל, מיניות, ועוני, ומעצימה את אי השוויון. כך, אנשים עם מש"ה עשויים להתמודד עם אתגרים מרובים, בשל ההצטלבות של המוגבלות עם קטגוריות נוספות של "שונות". הבנת הזיווג בין הצטלבויות שונות עשוי לסייע בבניית שירותים מותאמים למאפיינים הייחודיים לאוכלוסייה. באופן כללי, המצב בחברה הערבית בישראל עגום במיוחד לנוכח הזנחה ואפליה ממסדית רבת שנים, אשר באה לידי ביטוי באחוזי עוני מוגברים ובאישוויון קיצוני בין האזרחים הערבים לבין האזרחים היהודים בתחומי החינוך, ). בשדה 2010 ; חיידר, 2005 הבריאות, הרווחה, התעסוקה ועוד (חיידר, המוגבלות, בדומה לחברה היהודית, אנשים עם מוגבלות בחברה הערבית חשופים לרמות שונות של הדרה, דעות קדומות וסטיגמות. ההצטלבות של שתי הזהויות – היות האדם עם מוגבלות שכלית-התפתחותית והיות האדם משתייך לחברה הערבית בישראל – מובילה להדרה עמוקה. סקירת המחקרים שהוצגה בפרק זה תומכת בטענה כי קבוצה זו מודרת פעמיים, פעם אחת בשל היותה ערבית ופעם שנייה בשל היותה עם מוגבלות .)2011 (עבאס,
RkJQdWJsaXNoZXIy NTQ4MDQ5