393 מוגבלות שכלית-התפתחותית בחברה הערבית בישראל מעורבות כזו כוללת לפעמים את עזרת הדודים והסבים בניהול החיים של האדם עם המוגבלות, או זו של משפחתו הגרעינית, והיא נתפסת כחיובית .)2020 ומתבקשת פעמים רבות (גנאים-בדראן וגור, ) תיארו את Gur, Gnaeem-Badran & Stien, 2021( גור ואחרים מעורבות הסבים והסבתות בחיי המשפחות בהן יש אב עם מש"ה ואם ללא מוגבלות. מנקודת מבט הסבים והסבתות, זו נתפסת כתמיכה אינטנסיבית וחלק מהמחויבות שלהם במסגרת הנורמות החברתיות המקובלות, ואילו מנקודת מבט הנשים עצמן, מעורבות זו נתפסת כחודרנית ושתלטנית. הפער בין שתי תפיסות אלה יוצר סוגיה ודילמה בקרב העובדים הסוציאליים המטפלים במשפחה. מצד אחד, הם מכירים בחשיבות התפקיד הקריטי שיש למבוגרים בחברה הערבית במתן סיוע ותמיכה, אך מצד שני, הם הביעו הכרה ואמפתיה להתמודדות הנשים. הורות לילדים עם מש"ה בחברה הערבית בישראל משפחות ערביות לילדים עם מוגבלויות מדווחות על איכות חיים משפחתית ). נראה, Roth & Brown, 2017( נמוכה יותר, בהשוואה למשפחות יהודיות שבעוד כלל המשפחות לילדים עם מוגבלויות מתמודדות עם אתגרים רבים, משפחות המשתייכות לקבוצות מיעוט (במקרה זה, משפחות ערביות ישראליות) מתמודדות עם אתגרים נוספים. ניתן להניח מכך, שהמציאות החברתית, הפוליטית והתרבותית משפיעה באופן שונה על אזרחים הנמנים עם הרוב היהודי ועל אלה הנמנים עם המיעוט הערבי בישראל. גורמים אלה משפיעים באופן שונה על איכות חייהן של המשפחות. משפחת האדם עם המוגבלות בחברה הערבית מצביעה על תחושות של בושה יותר מאשר .)2001 במשפחות היהודיות (נורית, ), שמשווה בין Manor-Binyamini, 2010( במחקרה של מנור-בינימיני אימהות בדואיות בישראל לילדים עם וללא מש"ה, נמצא שאימהות לילדים עם מש"ה דיווחו על תפקוד משפחתי נמוך יותר, נטל גבוה יותר, תחושת קוהרנטיות נמוכה יותר, ויכולות התמודדות נמוכות יותר מאשר אימהות Manor-( לילדים ללא מש"ה. ממצאים דומים עולים בקרב אימהות דרוזיות ). מחקר נוסף הצביע על כך, שאימהות ערביות Binyamini & Nator, 2016 לילדים מתבגרים עם מש"ה חוות יותר קשיים ומתח מאשר אימהות לילדים ). אלקרינאוי Manor-Binyamini & Naamneh, 2020( עם מוגבלות אחרת ) מוסיף, כי בקרב משפחות לילדים עם Al‐Krenawi et al., 2011( ואחרים מש"ה, התפקוד המשפחתי ירוד יותר ושביעות הרצון הזוגית נמוכה.
RkJQdWJsaXNoZXIy NTQ4MDQ5