390 לינה בדראן, איילת גור, ופא בדראן ומייקל אשלי שטיין האדם עם מש"ה והן בפרנסת המשפחה ואפשרויות העבודה שלה. ) אבו עסבה Gur et al., 2020; Kabiyea & Manor-Binyamini, 2019( ), בחנו את העמדות של מעסיקים, הורים לאנשים עם 2019 ואבו ראס ( מש"ה ושל עובדים ללא מוגבלות, בנוגע לסוגיית השילוב התעסוקתי של אנשים עם מש"ה בחברה הערבית בישראל, ומצאו שהורים העדיפו מרכזי יום טיפוליים כפתרון תעסוקתי והחזיקו עמדות פחות שליליות בהשוואה לשתי הקבוצות האחרות. עוד נמצא, כי העובדים ללא מוגבלות הביעו חששות רבים יותר מאשר שאר הקבוצות לגבי עבודת אנשים עם מש"ה. מהאנשים עם מש"ה לא 31% המחקר מציג תוצאות מדאיגות לכך שנמצאו במסגרת תעסוקתית ולא עבדו בשוק החופשי, ומבין אלה שהיו נמצאו במסגרת מרכזי טיפול ושיקום 40% משולבים במסגרת ממסדית, כ- המוגדרים כ"תעסוקה ללא עבודה". גם בתחום התעסוקתי, ניכרת השפעת המגדר. נמצא, שמתבגרים עם מש"ה עבדו תמורת שכר והודות לכך הם צברו ניסיון רב יותר מאשר המתבגרות, מה ששיפר את תחושת הסיפוק וההערכה האישית שלהם. ניכר כי הציפיות החברתיות מהגברים להיות מפרנסים משתקפות גם בחיי המתבגרים עם מש"ה. הם דיווחו על חששות גבוהים מאלה של הבנות .)2012 בחשיבות רכישת מקצוע, על מנת לעמוד בציפיות החברה (ארסלאן, פנאי המחקר בתחום הפנאי עבור אנשים עם מש"ה בחברה הערבית דל ביותר. ), שבחנה את דפוסי ההשתתפות בפעילויות פנאי של 2014 סמארה-יוסף ( ילדים עם וללא מש"ה בחברה הערבית בישראל, מצאה, שילדים עם מש"ה השתתפו במגוון מצומצם יותר של פעילויות פנאי, וביצעו יותר פעילויות בסביבת הבית, בהשוואה לילדים ללא מוגבלות. עוד נמצא שככל שילדים עם מש"ה נתקלו ביותר חסמים סביבתיים, כך תדירות ומגוון ההשתתפות, וגם מידת ההנאה מההשתתפות היו נמוכים יותר. ) בחנו את ההשתתפות בפעילויות Azaiza et al., 2012( עזאיזה ואחרים פנאי של אנשים עם מש"ה, תוך התייחסות לפערים בין יהודים לערבים. ממצאיהם מדגישים את האפליה הכפולה שחווים אנשים עם מש"ה בחברה הערבית. בעוד יהודים וערבים עם מש"ה ממעטים להשתתף בפעילויות פנאי, מה שמשקף את חוסר ההשתלבות הממשי שלהם בחברה, גם אם הם חיים בקהילה, המשתתפים הערבים מראים שיעור השתתפות נמוך יותר בהשוואה לעמיתיהם היהודים.
RkJQdWJsaXNoZXIy NTQ4MDQ5