389 מוגבלות שכלית-התפתחותית בחברה הערבית בישראל קודם בפנייה לשירותים, והתמודדות עם עמדות שליליות יותר וחוסר ידע מצד אנשי מקצוע. בהתאם לכך, נמצא, שמשפחות בחברה הערבית מעדיפות לקבל עזרה ממקורות לא פורמליים (במסגרת המשפחתית) מאשר במסגרת שירותים )Duvdevany & Abboud, 2003( חברתיים פורמליים. דובדבני ועבוד מצאו, כי בקרב אימהות ערביות, ככל שכמות משאבי התמיכה הבלתי פורמליים גבוהה יותר, כך רמת הלחץ שחוו האימהות נמוכה יותר. ניתן להסביר את הפערים בשימוש בשירותים באמצעות הנגישות ). כמו כן, ייתכן 2018 הנמוכה של השירותים בחברה הערבית (חיג'אזי, ומגמה זו קשורה לסטיגמה החברתית כלפי אנשים עם מש"ה. מדו"ח ) עולה, כי משקי בית ערבים 2018 העוני השנתי (המוסד לביטוח לאומי, 15% מהמשפחות העניות בישראל, בעוד שהם מהווים רק 39% מייצגים כמהמשפחות בחברה. מרבית בתי האב הערבים של משפחות לילדים ובוגרים עם מש"ה גרים ביישובים כפריים ופריפריאליים וחווים מחסומי שפה, תרבות ותשתית לקויה, שעשויים להגביל את נגישותם לזכויות חברתיות ). כמו כן, הבדלים תרבותיים משמעותיים קיימים 2017 (מוניקנדם-גבעון, גם בין הורים ערבים ויהודים לילדים עם מש"ה. הורים יהודים מתוארים לרוב כבעלי אשמה, ואילו הורים ערבים נוטים להיות מכוונים לבושה. לאור זאת, ההורים היהודים נוטים יותר להסתמך על שירותים מקצועיים, ואילו הנטייה של ההורים הערבים היא להתמודד ולתמוך בילד עם מוגבלות .)2001 במשפחה המורחבת (מזאוי-מרגיה, תעסוקה אנשים עם מש"ה אינם משולבים 11,000- מנתונים רשמיים עולה, כי כ במסגרות תעסוקה של משרד העבודה, הרווחה והשירותים החברתיים ) (להרחבה על תעסוקת אנשים עם מש"ה, אנא 2012 בישראל (בוקניק, ). הספרות מצביעה על כך, שבאופן כללי, 2019 ראה אבו עסבה ואבו ראס, אנשים עם מש"ה שואפים לעבוד ולקבל שכר לעמלם, דבר שמפתח את תחושת הערך העצמי והחיוניות שלהם. עוד עולה, כי ההיצע התעסוקתי .)2012 היום הינו חסר ביותר, בעיקר בפריפריה ובמגזר הערבי (בוקניק, העמדות השליליות של חלק מהמשפחות הערביות כלפי אנשים עם מש"ה מקשות על השתלבותם בשוק התחרותי. בחברה הערבית, לאור התלות הקיימת בין המשפחה לאדם עם המוגבלות, הדבר עלול לפגוע הן בסיכויי ההשתלבות המוצלחים והעצמאיים של
RkJQdWJsaXNoZXIy NTQ4MDQ5