388 למתבגרים עם מש"ה נמצאו הבדלים מגדריים באוריינטציית העתיד של ילדיהם: האבות סברו כי לבנים צפוי עתיד מבטיח יותר מזה הצפוי לבנות, דבר שמוסבר על ידי הציפיות השונות בין שני המינים, ציפיות נמוכות מהבנות לעומת גבוהות מהבנים. פערים דומים נמצאו בתפיסות ביחס ,)2012 לשילוב בתעסוקה, כפי שיתואר בהמשך. במחקרו של חיג'אזי ( שבדק את איכות חייהם של מבוגרים עם תסמונת דאון בחברה הערבית, נמצאו הבדלים מגדריים, וכי בקרב הנשים, ההשתתפות והאינטראקציה בין השתתפות ותפקוד מנבאים באופן מובהק את איכות החיים, כך, שככל שההשתתפות החברתית פחתה כך גברה איכות חייהן. בנוסף לכך, בקרב נשים עם תסמונת דאון בעלות תפקוד גבוה יותר קיימת איכות חיים גבוהה יותר. יש לציין, שקשרים אלו לא נמצאו בקרב הגברים. למרות המגמה המעודדת של שינוי בעמדות כלפי אנשים עם מש"ה, עדיין ניכרת השפעה לסטיגמה החברתית כלפי אוכלוסייה זו ולמאפיינים כלכליים, אשר משפיעים על הנכונות לשימוש בשירותים כלליים, כדוגמת תעסוקה ופנאי, כפי שיפורט בהמשך. מצב כלכלי ושימוש בשירותים מחקרים מצביעים על כך, שמידת השימוש בשירותים חברתיים וקהילתיים בקרב אנשים עם מש"ה ובני משפחותיהם בחברה הערבית בישראל נמוכה ). שיעור Gur et al., 2020; Werner, 2019( ביחס לאוכלוסייה היהודית 25.7% האנשים עם מש"ה בחברה הערבית שמקבלים שירותים עומד על בחברה היהודית 72% מכלל מקבלי השירותים בשל מוגבלותם, לעומת ). במחקר חלוצי, שבחן את הפערים הפסיכו- 2020 (מוניקנדם-גבעון, סוציאליים והכלכליים בקרב בתי אב יהודים וערבים לילדים ובוגרים עם מש"ה, נמצא, שמשקי בית ערבים נוטים להיות בעלי מעמד סוציו-אקונומי נמוך יותר מאשר יהודים, מאופיינים בהכנסה נמוכה יותר לנפש, ויכולת פחותה להתמודד עם הוצאה בלתי צפויה. ביחס לצריכת שירותים פסיכוסוציאליים, משפחות ערביות מדווחות על שימוש נמוך יותר בשירותים חברתיים, בהשוואה למשפחות יהודיות, ונשענות יותר על תמיכה חברתית .)Gur et al., 2020( מקרובי משפחה ) מצאה, שהורים ערבים דיווחו על Werner, 2019( בדומה לכך, גם ורנר רמות נמוכות יותר של שימוש בשירותים חינוכיים ובשירותים חברתיים, בהשוואה להורים יהודים. היא הסבירה זאת בכך, שלהורים ערבים יש פחות ידע והבנה של מערכת השירותים, יכולת כלכלית נמוכה יותר, פחות ניסיון לינה בדראן, איילת גור, ופא בדראן ומייקל אשלי שטיין
RkJQdWJsaXNoZXIy NTQ4MDQ5