shalem

387 מוגבלות שכלית-התפתחותית בחברה הערבית בישראל ככלל, קיים קשר בין מעמד סוציואקונומי לבין הגישה לטיפול באנשים עם מוגבלויות: ככל שהמעמד הסוציואקונומי גבוה יותר, כך גדלים הסיכויים לפנייה לטיפול ברוח האסלאם האמיתית ולהתרחקות מ"פולקלור". להבדיל מכך, בקהילות כפריות ישנה אחיזה חזקה יותר לאמונה ברוחות רפאים .)Saul & Philips, 1999( ובכישוף תפיסות חברתיות כלפי אנשים עם מש"ה בחברה הערבית בישראל בחברה הערבית בישראל עדיין שלטת עמדה חברתית שלילית כלפי אנשים עם מש"ה, הנתפסים כתלותיים, כבעלי פוטנציאל למידה נמוך, וכבעלי סיכויים מוגבלים להשתלבות חברתית. באופן כללי, ישנן דאגות וחששות מפני פגיעה פיזית או נפשית באנשים עם מש"ה והאחרונים נתפסים על .)2012 ידי הוריהם כחסרי אונים וכמטרה קלה לניצול ולפגיעה (ארסלאן, לפיכך, החברה מעודדת מגורים במסגרות מוגנות וסגורות (אבו עסבה, ), במחקרם 2009 ). אלקרינאוי וסלונים-נבו ( 2010 ; אבו שקארה, 2014 על החברה הבדואית, מצביעים על כך שהורים בדואים לילד עם מש"ה בישראל תיארו חוויות קשות ביחס החברה הכללי כלפי ילדם "החריג" וכלפי משפחתם, הם היו מתויגים בסטיגמות שליליות, אשר עוברות גם להוריהם ולבני משפחה נוספים, מה שמקשה על ההתמודדות שלהם ופוגע בסיכויי בנות המשפחה להתחתן. נראה, כי תפיסה זו החלה להשתנות במהלך העשור האחרון כתוצאה מפיתוח תכניות להעלאת המודעות בקרב האוכלוסייה הערבית ופרויקטים לשילוב חברתי של אוכלוסיית מש"ה בחברה, וכי החברה הערבית נושאת בעמדות חיוביות מתונות יותר כלפי אנשים עם מש"ה. כך, למשל, אבו ) מצביעים במחקרם בקרב משפחות לילדים עם 2014 עסבה ואבו נסרה ( מש"ה ומשפחות לילדים ללא מש"ה, על יחס חיובי מתון כלפי אנשים עם מש"ה וכלפי משפחותיהם. עוד נמצא, כי המשפחות אשר להן ילד עם מש"ה ביטאו עמדות חיוביות יותר ממשפחות שאין להן ילד עם מש"ה, וכי ככל שרמת השכלת ההורים גבוהה יותר נמצא יחס חיובי יותר. מחקרים נוספים מצביעים על עמדות חיוביות כלפי שילוב חברתי של אנשים עם מש"ה בחברה הערבית בישראל בקרב אנשי מקצוע, כמו ) ובקרב Gur, Gnaeem-Badran & Stein, 2020( עובדים סוציאליים .)Morad et al., 2004( רופאים חשוב להכיר בהשפעה של ההיבט המגדרי על עמדות חברתיות כלפי ) מציינת כי בקרב אבות 2012 אנשים עם מש"ה. כך, למשל, ארסלאן (

RkJQdWJsaXNoZXIy NTQ4MDQ5