385 מוגבלות שכלית-התפתחותית בחברה הערבית בישראל כחברה ערבית וכמיעוט אתני במדינת ישראל, כגון: פער גדול בין הצרכים בשירותי בריאות וחינוך, אבטלה, עוני, ותנאי בריאות פיזית ונפשית קשים ). היישובים הערביים נמצאים לרוב בפריפריה (חביב Azaiza, 2013( ), ומאופיינים בקשיי נגישות של תחבורה ציבורית, מחסור 2010 ואחרים, ) ומחסור בתוכניות קידום 2009 בשירותים שונים, תנאי דיור ירודים (רכס, ). המעמד 2008 מותאמות לצורכי החברה ולמאפייניה (רוזן ואחרים, החברתי-כלכלי של האוכלוסייה הערבית נמוך יותר מהאוכלוסייה היהודית .)2017 ; מוניקנדם-גבעון, 2017 (חדאד חאג' יחיא, החברה הערבית בישראל מאופיינת כחברה פטריארכלית והיררכית, המדגישה לכידות משפחתית, קונפורמיות ותלות הדדית קהילתית ). המשפחה הינה הארגון החברתי הקולקטיבי Abo-Rass et al., 2020( המשמעותי ביותר עבור הפרט, המספק תמיכה כלכלית, חברתית ונפשית. כמקובל במערכת פטריארכלית, האבות מהווים מקור של סמכות בכל הנוגע לקבלת החלטות במשפחה ולסוציאליזציה של הילדים. תפקידי הנשים מתמקדים בניהול משק הבית, גידול הילדים ודאגה ללכידות המשפחתית ושלום הבית, ומהילדים נדרשת צייתנות ). המשפחה Blit-Cohen & Jammal-Abboud, 2017; Gur et al., 2020( המורחבת גרה בקרבה פיזית לילדים, הם מבלים את רוב זמנם הפנוי יחד, ומנהיגי המשפחה מעורבים באופן אינטימי בחייהם של בני המשפחה (חג' .)2006 יחיא-אבו אחמד, במהלך העשור האחרון, עוברת החברה הערבית בישראל תהליך מודרניזציה, ומתרחש בה מעבר מחברה קולקטיבית מסורתית לחברה המושתתת על המשפחה הגרעינית. בתוך כך עולה רמת ההשכלה הכללית, עולה מספר הנשים המצטרפות למעגל העבודה ונוצר פער בין דור ההורים לדור הילדים. הגורמים הללו מביאים לשינויים במבנה החברה וערכיה. לצד שינויים אלה, הקשרים המסורתיים ממשיכים להתקיים והשפעתם על ). תמורות אלה מביאות לשינוי ביחס 2013 הציבור עודנה חזקה (ג'ראייסי, החברתי כלפי אנשים עם מוגבלויות בכלל ואנשים עם מש"ה בפרט כפי שיתואר בפרקים הבאים. היחס כלפי אנשים עם מוגבלויות בדת האסלאם בחברה הערבית בישראל העמדה הרווחת כלפי אנשים עם מוגבלויות עדיין שלילית ומשפחות לילדים ובוגרים עם מוגבלויות נוטות לדחייה של סיוע
RkJQdWJsaXNoZXIy NTQ4MDQ5