374 חיה גרשוני אפילו נכונותה של אישה עם מוגבלות לעזור לאחותה, כהוקרה על כך שאותה אחות גידלה את ביתה שהוצאה ממשמורתה, תוארה כרצון לשפר "היא מאוד רצתה להרגיש שהיא עושה לנו משהו. היא את תחושתה היא: הגיעה כל שבוע לנקות לנו את הבית. בשבילי זה היה מאוד קשה זה היה (שושי) אחותה של אתי, אישה עם מוגבלות שכלית, אף להכיל אותה." היא מעוניינת לתרום את חלקה לאירועים משפחתיים, כאשר שאיפתה זו "היא רוצה להכין מלא דברים ממוסגרת על ידי אתי כרצונה להיות בעניינים: ".(אתי) IN ודברים מורכבים ודברים זה... ולהיות מאוד מאוד ניכר, כי הסביבה מכבדת ומוקירה את חיבורם של אותם אנשים עם מוגבלות לתורה ומצוות, אולם מניעיהם מתוארים כרצון להיות כמו כולם, כקושי בהפעלת שיקול דעת וכהתנהגות שאינה מביאה לתכלית המיוחלת. המרואיינות הטילו ספק בערך לימוד התורה של האדם עם המוגבלות, בחשיבות אמירת תהילים, במקום בו מצופה היה לנהוג אחרת, ואף ביתרונות הנגזרים מפעולות חסד של אותם אנשים. כחלק מתוך קהילתם החרדית, שואפים גם אנשים עם מוגבלות שכלית לממש ערכים דתיים, לקיים מצוות ולעשות את רצון הבורא. שאיפותיהם אלו מוערכות באופן שונה והמוטיבציה שלהם מוסברת בעיקר ברצון להידמות לאנשים ללא מוגבלות הנישאים, יולדים ילדים ומנהלים בית של תורה ומצוות. לא ייפלא, אם כן, שהסביבה אינה תרה אחר דרכים לאפשר להם מימוש ערכים אלו באופן שוויוני, ולעתים יעודדו אותם לשנות את בחירותיהם. דיון השאיפה לעשות טוב, לצמוח ולהגשים ערכים ואידיאולוגיה, נחשבת מעלה אנושית גבוהה שלא כל אחד זוכה לה. מאסלו מייחס את היכולת להגיע למעלה זו רק לאנשים מוכשרים ובריאים בגופם ובנפשם ). תיאורטיקנים נוספים, כמו פיאז'ה וקולברג, סבורים אף Maslow, 1968( הם כי יכולת מוסרית והתנהגות ערכית מצויה בקורלציה ישירה להתפתחות ). תיאוריות אלו מדירות אנשים Kavathatzopoulos, 1991( קוגניטיבית עם מוגבלות שכלית מכל הקשור בהפנמה ומימוש ערכים מופשטים. מנגד, מחקרים אמפיריים לא מצאו הקבלה בין מנת משכל לשאיפות ערכיות .)2019 ; צמח, 1988 ;עזגד ורייטר, Lifshitz-Vahav, Haguel & Fridel, 2015( הגם שערכים ודת אינם מושגים מקבילים, שאיפות דתיות אינן יוצאות מכלל זה, ואנשים עם מוגבלות שכלית תיארו הנעה רגשית דתית,
RkJQdWJsaXNoZXIy NTQ4MDQ5