364 חיה גרשוני העדר הכרה במקורות הנורמטיביים, במימוש ערכים של אנשים עם מוגבלות מימוש ערכים אינו מעוגן כזכות מפורשת, ולפיכך, לצורך פרק זה, אתייחס לזכות לחופש הדת, המצפון והתרבות כזכויות המאפשרות מימוש ערכים מופשטים. מגילת העצמאות קבעה כי: "מדינת ישראל... תבטיח חופש דת, מצפון, לשון, חינוך ותרבות" ולכן הפסיקה רואה את חופש הדת, הפולחן והאמונה וכן את החופש מדת כזכות הנגזרת מחוק יסוד (דוגמת בג"ץ שביט, בג"ץ 6024/97 חורב, ע"א 5016/96 סולדוך, בג"ץ 10907/04 גור אריה ואחרים). ניסיונות חקיקה שונים, שעסקו בחופש 1514/01 דת בישראל, התייחסו לסוגיות דת ומצפון בעיקר כחירות שאין לפגוע בה – מלבד במקרים של פגיעה בסדר הציבורי – וכללו גם התנגדות לכפייה .)2005 דתית. ניסיונות חקיקה אלו לא קודמו (סומר ואחרים, באמנה הבינלאומית בדבר זכויות אזרחיות ומדיניות קובע, 18 סעיף כי: "לכל אדם הזכות לחופש המחשבה, המצפון והדת... בפולחן, שמירת לאמנה, 4 מנהגים, מצוות מעשיות והוראה." זכות זו מופיעה גם בסעיף לאמנה, בדבר מעמדם של מחוסרי 4 בדבר מעמדם של פליטים, ובסעיף אזרחות. הצהרת האו"ם, האוסרת אפליה על בסיס דת או אמונה, כוללת את חופש המחשבה, המצפון, הדת והאמונה כמקשה אחת: "the right to freedom of thought, conscience, religion or belief" וההצהרה מפרטת רשימת חירויות הנגזרות מכך – תפילה, צדקה, מנהגים דתיים, לימוד דת, איסוף תרומות, שמירת חגים ומועדים ועוד. אמנת האו"ם בדבר זכויות הילד מתייחסת לזכותו של ילד לחופש מחשבה, מצפון קובע כי: "המדינות החברות יכבדו את זכות הילד לחופש 14 ודת. סעיף מחשבה, מצפון ודת [...] החופש לתת ביטוי לדת או לאמונה יהיה כפוף רק למגבלות הנקבעות בחוק והדרושות לשמירה על בטיחות, סדר, בריאות 30 הציבור או המוסר, או על זכויות היסוד והחירויות של הזולת." סעיף מתייחס גם להיבטים המעשיים של הקיום הדתי: "אין לשלול מילד [...] את הזכות ליהנות מתרבותו, להצהיר על דתו ולקיים את מצוותיה..." כל הללו נעדרים מהאמנה בדבר זכויות אנשים עם מוגבלות. המבוא לאמנה מכליל את האמנות האחרות וקובע כי: "(ב)... כל אדם זכאי לכל לאמנה 2 הזכויות והחירויות המפורטות בהן, ללא הבחנה מכל סוג." סעיף קובע, כי הפליה על בסיס מוגבלות "כוללת את כל צורות ההפליה, לרבות שלילת התאמה סבירה;" – כך, שבעקיפין, ניתן לגזור חובה להתאמות
RkJQdWJsaXNoZXIy NTQ4MDQ5