362 חיה גרשוני ולממש אידיאולוגיות מוסריות, יעשה זאת באמצעות משאביו האישיים. אדם עם מוגבלות זקוק בראש ובראשונה להכרה בהיותו אדם ערכי, אך גם אז ייתקל במשוכות סובייקטיביות ובחסמים חברתיים בבואו לממש את שאיפותיו אלו. כלומר, האדם עם המוגבלות זקוק למענים, שיסייעו בידו להגשים את החירות הנתונה לכל אדם לחופש דת, מצפון ותרומה לסביבה. ) מציב יחסים משפטיים בין אישיים Hohfeld, 1993( ווסלי הופלד במטריצה המייצגת את המונחים "זכות ו"חירות" לעומת "חובה" ו"העדר זכות": )Right( זכות )Privilege זכות יתר ( )Duty חובה ( )No-Right( היעדר זכות הופלד מבחין בין "זכות", המקימה חובה לזולת לפעול באופן אקטיבי לצורך מימוש אותה זכות, לבין "חירות", שהתפקיד המוטל על הזולת הוא להימנע מלפגוע באותה חירות, כלומר – העדר זכות למנוע את מימוש החירות, אך לא מקימה לזולת חובת פעולה אקטיבית. חירות אינה מעידה בהכרח על קיומה של זכות, וגם לא להיפך. כך, למעשה, תועדף החירות שאינה משיתה חובה על פני זכויות המטילות חבות על האחר. יוסף רז ), בעקבותיו של הופלד, קבע, כי התגבשות הזכות תלויה Raz, 1984( בשני תנאים מצטברים, האחד – שהמעוניין בזכות רשאי להחזיק בזכות, כשנקודת המוצא היא שכל אדם באשר הוא אדם רשאי לכך. התנאי השני הוא, שהאינטרס של המעוניין בזכות גבוה דיו על מנת להטיל חובה על האחר. רז רואה את הזכויות כנגזרות מהערכים, והן מוצדקות כל עוד הן מגשימות את אותם ערכים. היקף הזכויות ועוצמתן מעוצבים אף הם באמצעות ערכים ופרקטיקות חברתיות. אלון הראל (תשע"ד) מסכים עם קדימותם הנורמטיבית של הערכים לזכויות, אולם רואה גם יחסי גומלין ביניהם, כאשר מימוש ערכים תלוי בהגנה על זכויות המאפשרות מימוש זה. הראל רואה חשיבות רבה בחילוץ זהותם של הערכים העומדים בבסיס הזכויות השונות, על מנת להגן על אותן זכויות שאכן מחזקות ערכים אלו. ניתוח הזכויות של הופלד עשוי להסביר בדרך נוספת את הקושי במימוש ערכים של אנשים עם מוגבלות שכלית. גם אם תהיה הסכמה על כך שמנת המשכל אינה משפיעה על שאיפות וערכים, כפי שהוצג בפסקה הקודמת, לעתים תידרש הנגשה לצורך הגשמתם. הנגשה עשויה להיות באמצעות חשיפה ולמידה מתווכת, או באמצעות הרחבת קשת אפשרויות הפעולה
RkJQdWJsaXNoZXIy NTQ4MDQ5