357 הזכות למימוש ערכים מוגבלות שכלית, ממעטים ליטול חלק בעשייה המבוססת על מימוש ערכים, אולם, כאשר הם בכל זאת משולבים בעשייה, דוגמת התנדבות בקהילה, הסביבה מנמקת את המוטיבציה שלהם להתנדב כרצון "להיות כמו כולם" וככלי לפיתוח מיומנויות והרגלי עבודה. לא מן הנמנע שהגישה, לפיה המוטיבציה של אנשים עם מוגבלות מבוססת על צרכים קונקרטיים ואגוצנטריים, מערערת את המוטיבציה של אנשים עם מוגבלות שכלית לטפח שאיפות רוחניות בהתאם לדתם ותרבותם. בהיבט היישומי אדגים את האמור מתוך נתונים שנאספו במסגרת מחקר איכותני, באמצעות ראיונות עומק של אנשים עם מוגבלות, בני משפחה וגורמי מקצוע מהקהילה החרדית. ראיונות אלו התבצעו כחלק א) ודוקטורט של הכותבת (טרם פורסם), 2018 מעבודות תזה (גרשוני, העוסקות בהשפעות מערכת המשפט על נישואים והורות של זוגות חרדים עם מוגבלות. מהראיונות ניתן ללמוד על התייחסות הסביבה לשאיפותיהם של אנשים חרדים עם מוגבלות לממש ערכים דתיים, כמו: נישואים, לימוד תורה וקיום מצוות דתיות, ונראה כי רצונם נתפס כחלק מחיקוי קהילת ההשתייכות שלהם וכרצון לדמות לאנשים ללא מוגבלות. גישה זו משפיעה, מטבע הדברים, הן על הנכונות לסייע להם להגשים שאיפות אלו, והן על תפיסה מדירה ופטרונית ביחס לרמתם הערכית. לסיכום, אתבע לקרוא מחדש את זכותם של אנשים עם מוגבלות לממש אידיאולוגיות של ערכים ודת באופן שוויוני – גם כאשר זכות זו מקימה חובה אקטיבית להנגיש עבורם את הנרטיב הדתי-תרבותי העוסק בערכים ומוסר. כן, גם כאשר דרכי הטיפול הקונבנציונליות נוכח התנהגות מאתגרת, כמו זו של תמרי, יכילו הנגשת מבצע "בין אדם לחברו" בימי ספירת העומר בגן ילדים חרדי. על ערכים ודת – המסגרת המושגית טרם העלאת הטיעון המרכזי, מן הראוי יהיה להבהיר את המסגרת המושגית של פרק זה על מגבלותיה. המונחים בהם אעשה שימוש הינם בעלי ריבוי משמעויות והגדרות, והבחירה במונח זה או אחר עלולה להטעות. הסוגייה המרכזית בפרק היא דיון בהכרה ביכולותיהם של אנשים עם מוגבלות, בעיקר מוגבלות שכלית, לממש ערכים מופשטים – אידיאולוגיים, מוסריים, אלטרואיסטיים, רוחניים, דתיים ואחרים. ככל שתוכר אפשרותם של אנשים עם מוגבלות לשאוף לממש ערכים אלו, ניתן יהיה לדון בשאיפה זו,
RkJQdWJsaXNoZXIy NTQ4MDQ5