הפרק הוצג בעבר במסגרת כנס לציון עשרים שנה לחוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות 1 ) הערותיה של יו"ר המושב, ריבה מוסקל, תרמו לגיבוש עמדתי. 2018 בקריה האקדמית אונו ( אבקש לבטא הערכתי למנחות הדוקטורט, פרופסור נטע זיו ופרופסור דפנה הקר, שכוונו את דרכי גם בפרק הנוכחי. לעמיתי במרכז ללימודי מוגבלות באוניברסיטה העברית שהעירו הערותיהם בעת התגבשות הפרק. לידידותי נטע פלדמן ושרה ריס ולבתי תהילה, על תרומתן התמידית בחוות דעת, עריכה ותרגום, וכמובן לצוות השיפוט והעריכה ששקדו על טיוב הטקסט בקפידה ובסבלנות. ככל שנותרה שגיאה כלשהי- אני נושאת באחריות. הזכות למימוש ערכים של אנשים עם מוגבלות שכלית התפתחותית 1 חיה גרשוני תקציר קיים אגד הזכויות שנועדו לאפשר לאנשים עם מוגבלות שכלית איכות חיים ושוויון ככל אדם אחר, אך האפשרות למימוש עצמי, באמצעות קיום ערכים ודת, אינה מוכרת כזכות ואף נעדרת מהאמנה בדבר זכויות אנשים עם מוגבלות. הטענה המרכזית היא, כי אנשים עם מוגבלות שכלית נתפסים מלכתחילה כבעלי רמה ערכית נמוכה, וכאשר הם מבקשים לממש ערכים תרבותיים ודתיים מיוחסת להם מוטיבציה אגוצנטרית וילדותית. מתוך כך, הם אינם זוכים להכרה ולהערכה, בדומה לאדם אחר המקיים את אותם ערכים, וכך, גם אין די חשיפה, תיווך והנגשה של ערכים אלו. תיאורטיקנים העוסקים בהתנהגות אלטרואיסטית והתפתחות מוסרית, כמו: מאסלו, פיאז'ה וקולברג, מקשרים בין מנת משכל ליכולת להגיע לרמה ערכית מוסרית גבוהה, אולם ממצאים אמפיריים מעלים, כי אנשים עם מוגבלות שכלית אינם שונים מאנשים ללא מוגבלות בשאיפות ערכיות ומוסריות. למרות זאת, כשמבטאים רצון לתרום – נחשדים כבעלי מוטיבציה אגוצנטרית, כמו: רצון להפגת שעמום או ניסיון לדמות לאנשים ללא מוגבלות. 353 13
RkJQdWJsaXNoZXIy NTQ4MDQ5