346 אורן יורקביץ ואריק רימרמן 7 . השוואה בין המגזרים העלתה פערים משמעותיים בהכנסות. ממוצע ההכנסות הכולל של בתי האב (נטו) במגזר היהודי הינו כפול ש"ח). 7,338( ש"ח) מממוצע ההכנסות במגזר הערבי 15,039( נמצא הבדל מובהק בהוצאות הייעודיות על הילד עם מוגבלות שכלית ש"ח 5,714( התפתחותית, כשההוצאות גבוהות יותר במגזר היהודי ש"ח בממוצע). 2,367( בממוצע), בהשוואה למגזר הערבי אכן, ממצאים אלה מסייעים למינהל המוגבלויות לבנות מדיניות תמיכה במשפחות של אנשים עם מש"ה. מעודדת העובדה, כי קצבאות מהביטוח הלאומי מסייעות לבתי אב בהתמודדות הכלכלית ויתכן אף מחלץ את חלקן מגלישה לעוני. אך אליה וקוץ בה, יתכן והתלות הגבוהה בקצבאות הניתנות לבן המשפחה עם מוגבלות שכלית התפתחותית עומדת בסתירה לכוונתה לעודד את יציאתו לדיור עצמאי וחיים עצמאיים. יש לבחון סוגיה זו לעומקה, כיון שהיא נוגדת את מדיניות מינהל המוגבלויות במשרד הרווחה, להרחיב את היצע שירותי הדיור בקהילה. בכל מדיניות המכוונת לתמוך במשפחות, יש להתחשב בתלות הגבוהה של בתי האב בקצבת בן המשפחה עם מוגבלות שכלית התפתחותית. יש חשיבות מרבית למעקב אחרי בתי אב שרמת תלותם בקצבאות ושירותים הינה קרדינאלית. משפחות אלה יתקשו לתמוך בדיור חוץ-ביתי של הבן/הבת. יציאה זו עלולה לפגוע בשרידותה הכלכלית. קיימים פערים כלכליים, תרבותיים ובשימוש בשירותים בין בתי אב יהודיים וערביים. ראוי לבחון דרכים לצמצום פערים אלה, לא רק בהרחבת תשתיות במגזר הערבי, אלא לבדוק, מדוע היקפי התמיכה המשפחתית של המשפחה הערבית התדלדלו באופן מובהק בשנים האחרונות. רוב ההורים דיווחו על בדידות והיעדר תמיכה משפחתית. הממצאים המדווחים מדאיגים משום שהם מעידים על בדידות והיעדר הזדמנויות להתערות בחברה. רצוי, שמינהל המוגבלויות יפתח תכניות לחיזוק התמיכה החברתית וההתערות החברתית בקהילה. מדאיגה במיוחד רמת הדחק של האימהות, שהינן המטפלים העיקריים. יש להתייחס לדיווחיהן, כי בשל הטיפול בבן/בת עם מוגבלות שכלית נפגעה הקריירה שלהן. על מינהל המוגבלויות לפתח עם משרד הכלכלה תכניות לעידוד לימודים ועבודה לאימהות אלה, ובכלל, להשקיע יותר משאבים בחיזוק חוסנם של בני המשפחה. אתגר נוסף, שעולה בהקשר זה, הוא תכנון ותקצוב אישי. עד כה מדיניות משרד העבודה והרווחה הייתה תוכניתית, קרי התאמת צרכי
RkJQdWJsaXNoZXIy NTQ4MDQ5