342 אורן יורקביץ ואריק רימרמן המעוניינים לפתוח מסגרות באזורים רוויים. יש גם לשקול מתן תמריצים כספיים לספקי שירות, המעוניינים לפתוח שירותי דיור לאנשים עם מוגבלות שכלית באזורים הנעדרים שירותים אלה. במענה לשאלה שלישית, לגבי תשתית השירותים בקהילה, הדו"ח מציע לישראל לשנות את הגישה, במקום להתאים את האנשים עם מש"ה למסגרות ושירותים קיימים, לגישה בה שירותים מותאמים לצרכים של הפרט. בעולם המערבי, לרבות ארצות-הברית, מקובל העיקרון של "התאמת שירותים על פי צרכיו של הפרט". המודל הקיים בארץ עונה לצרכים של חלקם של האנשים, אך לא לכולם. מודל סל שירותים מותאם עונה לצרכי כולם. הוא מאפשר לענות על צרכי הפרט ומשפחתו במעברים שונים, מבלי שהפרט מאבד חלק מהשירותים שהותאמו לו. גישה חדשה, של התאמת השירותים לצרכי האנשים, דורשת תקציב אישי דיפרנציאלי ובכך עולה עם רוחה של האמנה המושתתת על פרסונליזציה. במענה לשאלה רביעית, לגבי גורלם של מעונות הפנימייה, סברו חברי הוועדה, כי המגמה הנהוגה בעולם המערבי היא של סגירתם המלאה והעדפת המגורים בקהילה לכולם. מוצע למדינת ישראל לצמצם באופן הדרגתי את המעונות לאנשים עם מוגבלות שכלית בישראל, עד כדי סגירתם כליל. ראוי, כי מספר הדיירים במסגרת דיור קהילתי יהיה קטן. בהקשר זה נחלקו חברי הוועדה לגבי הגודל הרצוי. דעה אחת ציינה כי מספר הדיירים לא יעלה על שישה. דעה אחרת גרסה, כי אין לעלות על ארבעה דיירים. לבד ממרכיב הגודל, חשוב ששירותי הדיור בקהילה יהיו איכותיים, יקדמו שילוב והכללה ויאפשרו בחירה והגדרה עצמית. לבסוף, במענה לשאלה החמישית, לגבי הצפי לעשור הקרוב, ציינו חברי הוועדה, כי בעולם המערבי מתחולל כיום שינוי בגישה כלפי אנשים עם מוגבלות. שינוי זה משתקף באמנת האו"ם ואף מוצא את ביטויו בגוף הידע המחקרי התומך במגורים עצמאיים בקהילה. שינוי זה ראוי וצריך להשתקף גם במדיניות של מדינת ישראל. ההמלצה של הדו"ח היא, שעל מדינת ישראל להצטרף לשאר המדינות המערביות ולבצע שינוי במדיניות הדיור הנהוגה כלפי אנשים עם לקות שכלית, כך שזו תתבסס על מגורים בקהילה – בדגש על שילוב והכלה. כל אדם עם לקות שכלית יכול לחיות בקהילה, בכפוף לקבלת שירותים הולמים. הדבר אמור גם לגבי אנשים עם "התנהגויות מאתגרות" וגם לגבי פרטים שיש להם צרכים רפואיים מורכבים.
RkJQdWJsaXNoZXIy NTQ4MDQ5