341 מדיניות חברתית – העלאת המודעות כאמצעי להגברת סובלנות 8 (משולב) בקהילה, סעיף – חופש מניצול, אלימות והתעללות. הפרק הבא עוסק 16 וכבוד וסעיף בחמש השאלות לפי סדר הצגתן בפני הוועדה (כמצויין לעיל) ובשאלתו של המנכ"ל, אשר נידונה בסעיף המוקדש לשאלה הרביעית (דהיינו, לעתידם של ה"מוסדות"). הפרק האחרון בדו"ח מציג את מסקנות הוועדה ואת המלצותיה. ממצאים עיקריים, מסקנות והמלצות הועדה במענה לשאלה הראשונה, סברו חברי ועדת המומחים, כי ישראל נמצאת בעיצומו של תהליך הדרגתי של מעבר ממודל דיור "מוסדי" לקהילתי. עליה לבצע שינוי בחקיקה, כך שדיור ושירותים בקהילה יהפכו להיות החלופה העדיפה. ראוי כי ישראל תבצע שינוי בחוק הכשרות והאפוטרופסות המשפטית (ובמדיניות הקיימת), כדי להבטיח זכות שווה עבור אנשים עם לקות שכלית להביע את העדפותיהם ועל מנת לכבד את זכותם זו על ידי אחרים. רצוי שהמדינה תתכנן ותבצע, במהלך עשר שנים, תכנית מעבר ממודל "מוסדי" לזה המבוסס על דיור ושירותים בקהילה. עיקרה של התכנית צריך להיות הרחבת תשתית השירותים בקהילה וצמצום משמעותי של מספר מעונות הפנימייה (תוך התחשבות באוכלוסייה מבוגרת, המתגוררת במעונות אלה מזה שנים רבות ורואה בהן את ביתה העיקרי). ראוי כי מדינת ישראל תמפה את כלל השירותים הניתנים לאנשים עם לקות שכלית בקהילה. תוצאות המיפוי יהוו בסיס לתכנון שירותים עתידיים כך שיהיו אחידים ומפוזרים באופן שוויוני בכל הארץ. במענה לשאלה השנייה, לגבי מיקומן של מסגרות הדיור לאנשים עם מוגבלות שכלית בישראל, מצביע הדו"ח על היעדר תכנון אזורי. עיקר הפיתוח של דיור קהילתי נבע בעבר מצרכים ויזמות על בסיס מקומי. מכאן, שקיימים אזורים משופעים יותר של דיור ושירותי קהילה ואחרים החסרים מסגרות ומענים, במידה הדרושה. יש לציין, כי אחד ממצבי הקיצון מתבטא ביישובים בהם קיימת צפיפות רבה מדי של מסגרות דיור קהילתי. כפועל יוצא מכך, המליצו חברי הוועדה, כי על מדינת ישראל לתכנן ולפעול למען קידום המגורים והשירותים בקהילה. השירותים בקהילה צריכים להתבסס על עקרונות של איכות וצדק חברתי. היות ושורש הבעיה כיום הוא היעדר תכנון, סברו חברי הוועדה, כי יש לשקול מתן הרשאות או היתרים להקמת שירותי דיור קהילתיים חדשים על פי מיפוי קיים וניתוח של הצרכים ברמה הארצית (ולא המקומית). המדינה לא תעניק סיוע כספי לספקי שירותים,
RkJQdWJsaXNoZXIy NTQ4MDQ5