340 אורן יורקביץ ואריק רימרמן ,1980 . בבריטניה ואירלנד יושמה מגמת האל מיסוד בשנות ה- 2000 מדינות אלה צמצמו במידה ניכרת את מספר מעונות הפנימייה. מאידך, במדינות שמרניות כצרפת, בלגיה וגרמניה קיימת נטייה לצמצם את מספר מעונות הפנימייה, אך עדיין קיימת בהן השמה במעונות פנימייה. זוהי הסיבה שמדינות אלה נמצאות בתחתית מדיניות האל מיסוד של אנשים עם מוגבלות שכלית התפתחותית. אין ספק, שמדיניות ההשמה החוץ-ביתית בישראל דומה למקובל בארצות אירופה השמרניות, בהן מתקיים מודל מעורב של השמה במעון פנימייה לצד מגמה של פיתוח מסגרות דיור בקהילה. כדי לבחון את המדיניות הרצויה בישראל בעשור הקרוב מינה שר הרווחה והשירותים החברתיים, מר יצחק הרצוג, ועדת מומחים בינלאומית שתציג את המלצותיה. הוועדה שבראשה עמד פרופ' אריק רימרמן והשתתפו בה מומחים מארצות-הברית, אירלנד את המדיניות הקיימת והרצויה, בהתבסס על אמנת 2011 והולנד, בחנה ב- ובהשוואה למצב בארצות- 2006 האו"ם לזכויות אנשים עם מוגבלות של הברית ובמערב אירופה. בפני חברי הוועדה הוצגו ע"י משרד הרווחה והשירותים החברתיים חמש השאלות הבאות לדיון: 1 . מהן חלופות הדיור השונות עבור אנשים עם לקות שכלית במדינות שונות? כיצד עומדת ישראל בהשוואה למדינות אלה? מהן אמות המידה המקובלות בעולם לדיור הולם ומשולב בקהילה? 2 . האם על ישראל לפקח, או לווסת באמצעות חקיקה, על מיקומם והקמתם של שירותי דיור בקהילה עבור אנשים עם לקות שכלית? 3 . מהם השירותים הקהילתיים שיש לספק למשפחות בהן אחד מבני המשפחה הוא עם לקות שכלית? 4 . מה צריכה להיות המדיניות של ישראל לגבי מעונות לאנשים עם לקות שכלית (מה שמכונה בעולם "מוסדות")? 5 . כיצד הייתם רוצים לראות את מדינת ישראל בעוד עשור? הדו"ח בנוי מפרקים שונים ומשלב תיאוריה, מחקר ומעשה. תחילתו של הדו"ח הוא סקירה של הדיור לאנשים עם מוגבלות שכלית בישראל. הפרק העוקב מוקדש לדיון באמנת האו"ם לזכויות של אנשים עם מוגבלות – הזכות 12 ועוסק בפרט בסעיפים הרלוונטיים לשאלת הדיור: סעיף – לחיות באופן עצמאי ולהיות כלול 19 לקבל החלטות עבור עצמך, סעיף
RkJQdWJsaXNoZXIy NTQ4MDQ5