333 מדיניות חברתית ), בתיקון חוק הכשרות 2011 לבחינת המדיניות של דיור בקהילה ( ) ובהקמת מינהל המוגבלויות במשרד הרווחה 2016 המשפטית ( ניכרת המגמה של הוצאת אנשים עם מוגבלות 2015 . מ- 2017 בשכלית ממעונות פנימייה לקהילה ופיתוח של שירותי קהילה ותמיכה במשפחות. מדיניות התעסוקה בישראל לאנשים עם מש"ה מדיניות התעסוקה כלפי אנשים עם מש"ה היא בעיקרה מוגנת. המפעל , בהמשך 50 המוגן הראשון הוקם על ידי אקי"ם ("אחיקם") בסוף שנות העבר לבעלות צ'ימס. במהלך השנים הקים משרד הרווחה מפעלי תעסוקה שיקומיים (מעשי"ם) ברוב הרשויות המקומיות בישראל. מטרתם המוצהרת ) עם מוגבלות שכלית התפתחותית לחיי 21 היא להכשיר בוגרים (מעל גיל עבודה, לאחריות ולעצמאות מרבית. ברם, אלה אינם משמשים מסגרות הכשרה, אלא מקומות עבודה קבועים למשך כל תקופת חייהם הבוגרים, בשכר נמוך וללא תנאים סוציאליים. מגמה זו, של הקמת מסגרות תעסוקה מוגנים לאוכלוסייה זו, התקיימה של המאה העשרים 60 וה- 50 גם בארצות-הברית ובאירופה בשנות ה- ). רובם נכשלו במבחן התוצאה, שכן, Elder, Conley & Noble, 1986( מעט מאוד זכו להכשרה מקצועית או יציאה מהם לשוק העבודה החופשי ). הבעיה העיקרית היא, שרוב המשתקמים במפעלים 2004 (רימרמן וכץ, מוגנים מועסקים שנים רבות ללא שכר הולם וזכויות סוציאליות. הביקורת של המאה 80 על מפעלי תעסוקה מוגנים גברה בארצות-הברית בשנות ההעשרים. הם נתפסו כמסגרות תעסוקה בדלניות, שמעוותות את ערך ) ביקרו Noble & Conley, 1987( העבודה היצרנית. החוקרים נובל וקונלי את מפעלי התעסוקה המוגנים ובעיקר את אופי העיסוק בהם, שימוש במגוון עבודות דל ובתגמול כספי נמוך, ללא תנאים סוציאליים. החוקרים סברו, כי מפעלי תעסוקה מוגנים כשלו בהכשרה של עובדים עם מוגבלות 1985 לשוק החופשי. יש לציין, כי הצורך לשינוי במדיניות בארץ נדון כבר בבמפגש שהתקיים באוניברסיטת טמפל בין מומחים מישראל וארצותהברית, במסגרת מזכר ההבנה בין ישראל לארצות-הברית בתחומי הרווחה. החוקרים מישראל התרשמו מאוד מהמודלים החדשים של תעסוקה ), שהציג הממשל הפדראלי כחלופה supported employment( נתמכת למסגרות התעסוקה המוגנות. הפולמוס על התעסוקה המוגנת במערב התקיים גם בארץ ועורר מספר
RkJQdWJsaXNoZXIy NTQ4MDQ5