330 אורן יורקביץ ואריק רימרמן ). ועדה זו, שהיו 1993 כ"ועדת שניט", על שם יו"ר הוועדה פרופ' דן שניט ( בה מיטב אנשי המקצוע והאקדמיה בארץ, הגדירה שישה נושאים: הגדרת הפיגור השכלי, שימוש באמצעי מניעה ועיקור, דיור, חינוך, תעסוקה ושעות פנאי. המלצות הוועדה, שפורסמו בתמיכת ג'וינט ישראל, הניחו את הבסיס . המלצות הוועדה היו לעגן זכויות 90 למדיניות משרד הרווחה בשנות החברתיות קיימות ועתידיות. ביטוי להמלצות ועדת שניט ניכרו בהחלטות שרת העבודה והרווחה אורה נמיר, להביא לשינוי מהותי בהקצאת התקציב. השרה השתמשה במיטב המומחים באקדמיה, ובראשם בפרופ' אריק רימרמן, כדי להביא לצמצום רשימת ההמתנה לדיור חוץ-ביתי, להעלאת ההקצאה התקציבית לשירותי קהילה והעברת המסגרות של דיור קהילתי מהרמה הארצית למחוזית. עיקר השינוי היה בפיתוח מסגרות דיור קהילתי, בעיקר הוסטלים ). גברה ההכרה, שיש לתעדף את מסגרות הדיור בקהילה group homes( על החלופה המוסדית. ביטוי לתצורה זו הייתה ההחלטה של האגף לשנות את הגדרת אוכלוסיית היעד לדיור בקהילה מרמת תפקוד ל"כל מי שמסוגל ליהנות מדיור קהילתי". האגף החליט, שאנשים עם הפרעות התנהגות ("אי שקטים") ואנשים סיעודיים לא יוכלו לזכות להשמה במסגרות בקהילה. גישה זו זכתה לביקורת מאנשי מקצוע וארגוני זכויות, כמו "בזכות". הם סברו, כי חייבים לשמור על ערכי השוויון ולא לפגוע בזכותם של אנשים עם פיגור שכלי התפתחותי להתגורר בדירה בקהילה. זוהי תקופה בה חלו שינויים אינקרמנטליים באופיין של מסגרות התעסוקה. לצד המפעל המוגן (המע"ש), שהיה המסגרת היחידה בה הושמו אנשים עם מוגבלות שכלית התפתחותית, התפתחו תכניות תעסוקה נתמכת, או "נסה דרך אחרת", בעמותות כאלווין, צ'מייס ואחרות. יש לציין, כי מסגרות אלה הוקמו על ידי עמותות במימון של המדינה, לרבות המוסד לביטוח לאומי. עיקר מחויבותו של משרד הרווחה הייתה למסגרות התעסוקה המוגנת. 21 התקופה החמישית מתקיימת במהלך העשור השני למאה הומושפעת משלושה תהליכים מרכזיים: א. אישור ואישרור אמנת האו"ם ); ב. פעילותה של ועדת 2012 ,2006 לזכויות של אנשים עם מוגבלות ( ,)2011 המומחים הבינלאומית, שהוקמה על ידי מנכ"ל משרד הרווחה ( לגבי מדיניות הדיור הרצויה לאנשים עם מש"ה, שהשפיעה על מדיניות המעבר של דיירים ממעונות פנימייה לדיור בקהילה; ג. הקמת מינהל
RkJQdWJsaXNoZXIy NTQ4MDQ5