329 מדיניות חברתית הסביבה הכי פחות מגבילה במתן שירותים לאנשים עם מוגבלות שכלית התפתחותית. החלופה של סדור בדירה היא עדיפה על זה שניתן בהוסטל, או תעסוקה נתמכת עדיפה על תעסוקה מוגנת. יש לציין, כי באותה עת פרסם מרכז אקי"ם שלושה תסקירים לפני בחירות לכנסת התשיעית ). התסקיר הראשון נועד לנבחרי הציבור לקראת הבחירות 1987 (חובב לכנסת התשיעית. השני, כלל נתונים על השירותים הניתנים לאוכלוסיית אנשים עם מוגבלות שכלית התפתחותית ואילו צרכים לא מסופקים. התסקיר השלישי, התמקד בניתוח ביקורתי על השירותים המסופקים על ידי הממשלה לאנשים עם מש"ה ומשפחותיהם. למרות שהדו"חות והתסקירים מבשרים ניצני שינוי, ישראל נחשבה עדיין למדינה שמעדיפה דיור חוץ-ביתי על פיתוח תשתיות בקהילה ). במקביל, התחילה גם ההתמקצעות האקדמית Rimmerman, 2017( בתחום, עם הקמתן של תכניות לתואר שני בבתי הספר לעבודה סוציאלית וה- 80 באוניברסיטאות בר-אילן וחיפה. תכניות אלה סיפקו במהלך שנות את המנהיגות המקצועית בתחום המוגבלות השכלית 20 של המאה ה 90 ההתפתחותית וביססו את המחקר השיקומי. התקופה זו אופיינה בגיוס משאבים, כמו: הקמת הקרן המשותפת לוועדי הורים ומנהלי המעונות ), קרן לימן, ג'וינט ישראל 30% לפיתוח שירותים (מה שמכונה קרן הוקרן של"ם. משאבים אלה תרמו לשיפור התשתיות במסגרות חוץ-ביתיות הוסב שמו של השירות ל"אגף לשירותי טיפול 1986 ומסגרות בקהילה. ב- ל"אגף לשירותי טיפול באדם המפגר". שינוי השם 1993 במפגר" ובשנת לווה בראייתו של המפגר כאדם בעל זכויות ובתפיסה שהוא נזקק לרצף שירותים אזורי. מדיניות הממשלה הושפעה מארצות המערב, ובעיקר מ"עיקרון הנורמליזציה" ומהתפיסה שיש לתכנן שירותים פחות מוסדיים והעשור הראשון של המאה 90 וסגרגטיבייים. אך עיקר השינוי היה בשנות ה- (תקופה חמישית). שתי 21 (תקופה רביעית) והעשור השני למאה ה- 21 התקופות אלה נחשבות לבעלות השפעה שיש לחקיקת הזכויות על חייהם של אנשים עם מש"ה. עד תום העשור 90 כאמור, המדיניות בתקופה הרביעית (משנות ה- ) מאופיינת בחקיקת זכויות חברתיות שיש 21 הראשון של המאה הלהעניק לאנשים עם מוגבלות. שירותי האבחון והטיפול הוגדרו כזכות ולא כחסד. תרומה חשובה לעיצוב המדיניות הייתה "ועדת החקיקה לטיפול באנשים עם פיגור שכלי" שהוקמה על ידי שרת העבודה והרווחה, המוכרת
RkJQdWJsaXNoZXIy NTQ4MDQ5