327 מדיניות חברתית שנאורסון הקים את תחנת האבחון הראשונה לילדים עם מוגבלות שכלית . יש לציין, כי בשנות הארבעים 1936 התפתחותית בתל אביב בשנת התפתחו מספר מסגרות חוץ-ביתיות, בעיקר לאוכלוסיות עם מוגבלות שכלית התפתחותית קשה. זמינותן הייתה למשפחות שידם משגת לשלם יזמה גב' אירנה גסטר טיפול פנימייתי לילדים בירושלים. 1931 עבורן. ב- (מרבך, 1945 פנימייה נוספת נפתחה בהרצליה על ידי גב' שרה לבצלר ב- .)1968 , נחשבת למעצבת 70 התקופה השנייה, מקום המדינה עד שנות הומשקפת את התארגנות המדינה לסיפוק שירותים לאנשים עם מוגבלות ). גלי העלייה לישראל הביאו עמם דרישה 1996 שכלית (חובב ורמות, 12,028 דווחה המדינה על 1962 למסגרות נוספות של חינוך מיוחד. בשנת ). הדרישה ליום לימודים 1968 תלמידים בבתי הספר לחינוך מיוחד (מרבך ארוך הביאה לשיתוף פעולה בין משרד החינוך למשרד הסעד במספר מקומות בארץ. יש לציין, כי האחרון השלים למעשה את תקציב בתי הספר לחינוך מיוחד, כדי לאפשר יום לימודים ארוך. בשעות שאחרי הלימודים הופעלו בתי הספר לחינוך מיוחד עם מדריכים וכוח עזר ממשרד הסעד. תקופה זו מאופיינת גם בפעילות חשובה של אקי"ם, ארגון הורים לילדים עם מוגבלות שכלית, שפעל בירושלים, תל אביב וחיפה. אחת מההתלבטויות הראשונות של הנהלת אקי"ם הייתה, האם לפעול כשדולה שתלחץ על ממשלת ישראל לספק מענים לצרכיהם, או שמא לפעול כספק שירותי דיור, תעסוקה ופנאי בקהילה? למרות שלא הייתה תמיד אחדות דעות בהנהלת אקי"ם, לא ניתן לתאר את התפתחות השירותים ללא תרומתה של אקי"ם. אקי"ם הקימה את מרכזי התעסוקה המוגנת הראשונים (בית האריגה בירושלים, מרכז שיקום נתניה ו"אחיקם" בתל אביב) (אהרוני ). כמו כן, פעל להקמת מועדונים בערים המרכזיות וקייטנות 1968 וגניגר, בחופש הקיץ. תקופה זו מאופיינת גם בהרחבת המסגרת החוץ-ביתית. לבד ממעון , הוקמו מעונות נוספים, כמעון "גבעת שמש", 1952 "רוחמה" שהוקם ב- "שקמה", "מקים" ברמלה ו"אמשינוב" בקרית אתא לתינוקות עם מוגבלות שכלית קשה ועמוקה. בעוד עיקר היוזמה בתקופת טרום המדינה הייתה פרטית וספוראדית, הרי ששנות הששים של המאה העשרים מאופיינות במעורבות הולכת וגוברת של משרד הסעד בהקמת מסגרות ממשלתיות, כמו: "הכפר השבדי" בירושלים, מעון "בני ציון" בראש העין ואחרים. רוב המעונות הממשלתיים שהוקמו היו גדולים והטרוגניים (חובב ורמות, .)1996
RkJQdWJsaXNoZXIy NTQ4MDQ5