326 המדיניות החברתית כלפי אנשים עם מוגבלות בישראל הושפעה במהלך השנים משיקולים ערכיים, כלכליים ופוליטיים של הממשלה. לדאבון הלב, אנשים עם מוגבלות שכלית התפתחותית (מש"ה) בקהילה, נמצאים בסדר עדיפות נמוך מבחינת הקצאת המשאבים הלאומית, יחד עם אלה שעם מוגבלות נפשית 70 ). הגישה הרווחת עד שנות ה- Soffer, Koreh & Rimmerman, 2017( הייתה, שהולדת ילד עם מוגבלות שכלית התפתחותית היא "טרגדיה משפחתית" ויש לסייע למשפחה ולהוציאו למסגרת חוץ-ביתית, כדי להקל על הנטל הנפשי והכלכלי ולאפשר לבני המשפחה השלמה וצמיחה. בשנות אימצה מדינת ישראל מדיניות דואלית של המשך ההשמה במסגרות 80 החוץ-ביתיות, לרבות מעונות פנימייה. יש לציין כי רוב תקציב משרד הרווחה המוקצה לאוכלוסייה זו מכוון למימון מסגרות חוץ-ביתיות והחלק השולי מוקצה לפיתוח תשתיות ושירותים בקהילה. בשני העשורים האחרונים ניכרת השפעתה של גישת הזכויות, שעיקרה תמיכה בזכות של אנשים עם מוגבלות לקבל החלטות הקשורות להם והשתתפותם השוויונית בקהילה .)Rimmerman et al., 2015( התפתחות המדיניות כלפי אנשים עם מש"ה בישראל דומה מאוד לארצות המערב, הגם שהמגמה של אל מיסוד ופיתוח שירותי קהילה התרחשה מאוחר יותר על ציר הזמן. הפרק יכלול שני חלקים עיקריים: בחלק הראשון, נסקור ונדון בהתפתחות המדיניות החברתית כלפי אנשים עם מוגבלות . בחלק השני, בחרנו 2020 שכלית התפתחותית מהקמת המדינה ועד שנת לנתח את מדיניות התעסוקה והדיור בקהילה, בהקבלה לשינויים ותמורות שהתקיימו בתחומים אלה במדינות המערב. הפרק חותם בדיון על אתגרי המדיניות החברתית כלפי אנשים עם מוגבלות שכלית התפתחותית. התפתחות המדיניות והשירותים לאנשים עם מוגבלות שכלית התפתחותית בישראל ניתן לזהות חמש תקופות עיקריות של מדיניות חברתית כלפי אנשים עם מוגבלות שכלית: תקופת טרום המדינה, מקום המדינה ועד , משנות 80 , מאמצע שנות השבעים עד סוף שנות ה- 70 תחילת שנות ה- ותקופה חמישית 21 התשעים ועד תום העשור הראשון של המאה ההמתייחסת לעשור האחרון. תקופת טרום המדינה מאופיינת ביוזמות ספורדיות מקומיות של אנשי ). פרופ' 1999 מקצוע וחינוך להקמת מסגרות חינוך מיוחד, (רשף ודרור, אורן יורקביץ ואריק רימרמן
RkJQdWJsaXNoZXIy NTQ4MDQ5