shalem

316 דליה נסים המותאמים לסדנאות ולקורסי ההכשרה. השאלונים נבנו תוך התבססות ) והותאם Werner et al., 2017( על שאלון קיים של פרופ' ורנר ואחרים לתכנים הרלוונטיים. ) התייחסות 1 מודל הדרכה והכלים הנלווים התייחסו למספר רכיבים: לחסמים אפשריים בכל אחד מהשלבים בתהליך קבלת השירות הרפואי: לפני הטיפול, בשלב הביקור במרפאה, בעת המפגש עם צוות המרפאה, ) הבנת החסמים ושימוש באסטרטגיות 2 במהלך הטיפול ובסיומו. מותאמות להסרתם: הכרות עם מאפיינים שונים בחייהם של אנשים עם מש"ה, כולל אלו המהווים חסם בקבלת שירות, מציאת פתרונות והתאמות בהלימה, כמו: ארגון הסביבה על מנת להימנע מהצפה בגירויים, הצגת סימנים מסייעים להתמצאות, הסברים מסומללים (מלווים בסמל מאויר), ) הבנה ויישום של עקרונות 3 פרוק מטלה מורכבת למשימות קטנות, ועוד. הנגשה קוגניטיביים: האטת קצב הדיבור, פישוט מידע מורכב ותיווך מידע המצריך קריאה וכתיבה, שימוש באמצעים חלופיים, כמו: לוחות תקשורת, תמונות וסרטונים, פישוט לשוני הכולל תכנון המסר המרכזי כאשר כל רעיון במשפט נפרד, יצירת רצף הגיוני לפי סדר ההתרחשות, בחירת מילים מוכרות לביטוי הרעיון, בניית משפטים פשוטים וקצרים, הקפדה על גופן נגיש, ברור, גדול ומרווח, איורים וסמלים מוחשיים, כאשר מעבירים מסר ) הכשרה וגיוס אנשים עם מוגבלות כמנחים: אנשים 4 כתוב ווידוא ההבנה. עם מוגבלות סייעו בהגדרת החסמים העומדים בפניהם במפגש עם צוותי הבריאות והם גם משתתפים כמנחים בסדנאות, באופן זה מתאפשר קיום שיח ישיר ופתוח להבנת החסמים. מתוצאות המחקר המלווה עולה תמונה המצביעה על צורך בפעולת התערבות להעלאת המודעות בקרב נותני שירות רפואי לאנשים עם מוגבלות שאינה נראית, הרחבת הידע לגבי כלים והתאמות נדרשות במפגש עם המטופל, כפי שהשתקף מהשימוש המועט של הצוותים באמצעי תקשורת מסייעים, כמו: ג'סטות (תנועות) ומחוות גוף, או כלי תקשורת חלופיים, חוסר אמון ביכולת של המטופל להעביר מידע אודותיו בעצמו ולכן, לא פעם, סומכים יותר על המשפחה/מלווה ומוסרים להם מידע על המטופל, וכן מיעוט בפעולות שמטרתן לוודא הבנה של המטופל את המסרים ועוד. יחד עם זאת, נמצא במחקר, בכל השאלות המקדימות לתהליך הלמידה, כי קיימים צורך, רצון ופתיחות מצד הצוותים במוסדות הרפואיים ללמוד ולקבל כלים אודות הנגשת השירות הרפואי לאנשים עם מוגבלות. ניתוח הממצאים, לאחר

RkJQdWJsaXNoZXIy NTQ4MDQ5