293 תפיסה רב מערכתית בטיפול באנשים עם אבחנה כפולה הקוגניטיבית לא נפגמה באופן משמעותי, וכי, בעיקר, ניתן היה לזהות את העצב שחשה וכן את היעדר המוטיבציה לקחת חלק בפעילויות, מהן נהנתה בעבר. הנחתנו הייתה, כי עם טיפול תרופתי אנטי דיכאוני מתאים ובליווי טיפול נפשי ממוקד, ניתן יהיה לחולל שינוי במצב רוחה הירוד של מיכל. מיכל אובחנה, אם כן, עם אפיזודה דיכאונית, והחלה בנטילת טיפול . במקביל לכך, פגשה SSRI תרופתי במינון נמוך של תרופה ממשפחת המיכל את פסיכולוגית היחידה לטיפול רגשי פרטני אחת לשבוע. מיכל יצרה קשר טוב עם המטפלת, הגיעה בקביעות למפגשים ובמהלכם שיתפה באופן שובה לב במחשבותיה ורגשותיה. כך, לדוגמא, שיתפה מיכל את המטפלת בקנאה שחשה כלפי אחותה הצעירה, אשר עמדה ללדת תינוק, סיפרה על רצונה לעבוד במקום עבודה המתאים לכישוריה וכן דיברה על דאגתה לאמה ההולכת ומזדקנת. לאחר מספר חודשי טיפול נראה היה, כי מצבה של מיכל משתפר. מצב רוחה היה טוב יותר והיא ניאותה בהדרגה לחזור ולקחת חלק בפגישות המקהלה. הפסיכיאטרית, בתגובה, קיבלה החלטה מושכלת בנוגע להפחתה איטית והדרגתית של הטיפול התרופתי, עד להפסקתו המלאה. בתום הטיפול נשארה מיכל במעקב במרפאה, לאור רצונה של הפסיכיאטרית המטפלת לעקוב אחר תפקודה הקוגניטיבי. . סיכום 5 בפרק זה נעשה ניסיון לסקור את התפתחות ההכרה של אנשי מקצוע מתחום בריאות הנפש בפסיכופתולוגיה בקרב אנשים עם מש"ה, תוך התייחסות לסיבות לריבוי ההפרעות הפסיכיאטריות בקרב אוכלוסייה זו ולאתגרים הכרוכים בטיפול באנשים עם אבחנה כפולה. על מנת להדגים את העקרונות המוצעים, הוצגה עבודת היחידה לאבחנה כפולה בבית איזי שפירא, העובדת במודל מערכתי המותאם לטיפול בילדים ובוגרים עם מש"ה, המתמודדים עם הפרעה פסיכיאטרית. עבודה זו הומחשה באמצעות תיאורי מקרה של שניים ממטופלי היחידה. אלה אפשרו לשפוך אור על הגישה הטיפולית, הרואה במתן מענה רב מקצועי, הנוגע בכול מעטפות חייו של המטופל, את הדרך המיטבית לטיפול בפסיכופתולוגיה של אנשים עם מש"ה. בנקודת הזמן הזו, לאחר שנים של עבודה עם מטופלים עם אבחנה כפולה, בני משפחותיהם והצוותים המטפלים בהם, אנו רואים חשיבות רבה בהקמתן של יחידות טיפוליות מותאמות ומונגשות לאוכלוסייה מיוחדת זו.
RkJQdWJsaXNoZXIy NTQ4MDQ5