280 הסימפטום עמו הם מגיעים מורכב, וכן ניכר, כי קיים חוסר ידע ניכר אצל המטפלים וחוסר הבנה בנושא המוגבלויות. סוגיות אלו מייצרות מצב בו נעשית אבחנה מבדלת באופן בלתי מדויק וניתן טיפול תרופתי שאינו מביא בחשבון את השפעתו השונה, אולי, על אדם עם מוגבלות שכלית. בעיה מערכתית מקצועית נוספת, המשתקפת מן התשובות, הינה ההצללה, כאשר כל הקושי הרגשי מיוחס למוגבלות. במצב זה עלולה להיות הזנחה והיעדר טיפול ייעודי לקושי הרגשי. לצד ההצללה ניתן היה להבחין גם בתשובות, שהדגישו את ייחודיותו של הטיפול הנפשי לאנשים עם מוגבלות: ניכרת הבנה, כי אנשים עם מוגבלות חווים רגשות ומאווים בדומה לאוכלוסייה הרגילה, כמו גם הבנה, כי הטיפול בהם עדיין מצריך חשיבה והתאמות. מרבית המשיבים הדגישו את החשיבות לכך שהמטפלים יכירו את סוגי המוגבלויות השונים ומאפייניהם וציינו את הצורך בהתאמה והנגשה של הטיפול – תגובה שונה של אנשים עם מוגבלות שכלית להתערבות תרופתית והתייחסות לקצב הטיפול, האופן בו יינתן ומטרותיו, הכרח לעריכת אבחון מקיף לצורך הבנת ההתנהגויות השונות, הכרה בצורך בשיתוף הסביבה, כמו: ההורים והמטפלים השונים מגיל צעיר ועד .)2020 לגיל המבוגר (רוט, ההסבר לשכיחות היתר של הפרעות נפשיות בקרב אנשים עם מש"ה נובע משני סוגים של גורמי סיכון: גורמים נוירולוגים, הקשורים בפגיעה המוחית של אדם עם מש"ה, וגורמים הקשורים במגוון השלכות פסיכולוגיות ). נפרט חלק מגורמים Day & Dosen, 2002( של היות אדם עם מש"ה אלה. גורמי סיכון – גורמים נוירולוגיים: 2.2 גורם סיכון זה נובע מהיבטים ביולוגיים, אשר גורמים הן למוגבלות השכלית והן להפרעה הנפשית. מקורה של הלקות הקוגניטיבית טמון בפגיעה מוחית ועל כן, ניתן לשער, כי התשתית המוחית הלקויה אשר הביאה למוגבלות השכלית, הינה אותה תשתית אשר עלולה לגרום גם למחלות והפרעות פסיכיאטריות. באופן כללי ניתן לומר, אם כן, כי הן מש"ה והן הפרעה פסיכיאטרית – קשורות קשר הדוק לתפקוד נוירולוגי. כמו כן, קיימות תסמונות גנטיות של מוגבלות שכלית עם פנוטיפ התנהגותי מתועד. בין התסמונות הללו ניתן למצוא ואחרות Down, Prader-Willi, Fragile X, Williams, Rett את תסמונות ). בנוסף, קיימות Buelow et al., 2003; Johnson & Balleny, 1996( תסמונות גנטיות של מוגבלות שכלית עם פנוטיפ התנהגותי מתועד, שפי משיח, עדי דוויק-בונר ואמנדה סיני
RkJQdWJsaXNoZXIy NTQ4MDQ5